אהבה חופשית

ארגון ימני דתי מבקש מעלית לשנות את שמו של הקפה הטורקי בעקבות מאורעות המשט בשבוע שעבר, כך דיווח אתמול NRG, משום מה במדור יהדות של החדשות.

בכתבה מצוין, כי בינואר 2004, כאשר הצרפתים הביעו התנגדות למלחמה האמריקאית בעירק הוחלט במסעדה של גבעת הקפיטול שבארה"ב, לשנות את שמו של הצ'יפס המכונה באנגלית French fries ל-Freedom fries ("צ'יפס החירות"). האמת היא שגם זה לא היה השינוי היחיד או הראשון בקפיטריה של בית הנבחרים. בספרון המצוין Stupid History (שמתארך את שינוי שם הצ'יפס למרץ 2003), מסופר שבאותה הזדמנות שינו גם את שמו של ה-French toast (לחם מטוגן) ל-Freedom toast, ובמלחמת העולם השנייה שינו את שמו של הSauerkraut (כרוב חמוץ/כבוש) ל-Liberty Cabbage.

אז קודם כל קצת סדר בהיסטוריה – השינוי של "צרפתי" ל"חופש" היה ב-11.3.2003, והכרוב הכבוש הפך ל"כרוב החֵרוּת" בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בעקבות ועדה של הנשיא וודרו וילסון. מצאתי את התאריכים במאמר מבטיח של מתיו פליימינג (Matthew Flaming), על סוגים שונים של חופש (מבטיח כי לא קראתי עד הסוף, אבל ההתחלה מעניינת), שהתחיל משינויי השמות האלה. הוא מבחין בין Liberty שהיא חרות לעשות דברים (חרות חיובית) לבין Freedom שהיא חופש מכבלים, פיזיים ומטפוריים (חרות שלילית).

מבחינת שימוש זה נכון, בערך. יש השימוש I'm free to do what I want, אבל המילה liberty משמשת באנגלית יותר עבור זכויות – חרות חיובית, חופש לעשות דבר מה – מאשר עבור שחרור. to liberate, לעומת זאת, זה כן לשחרר אדמה מכובש או עבד מאדון. במילון וובסטר, שתי המילים משמשות זו בהגדרתה של זו (ההגדרות הבאות הן חלקיות. הגדרות מלאות – בקישורים):

Liberty
1 : the quality or state of being free:
a : the power to do as one pleases
b : freedom from physical restraint
c : freedom from arbitrary or despotic control
d : the positive enjoyment of various social, political, or economic rights and privileges

Freedom
1 : the quality or state of being free: as
a : the absence of necessity, coercion, or constraint in choice or action
b : liberation from slavery or restraint or from the power of another :
2 a : a political right

ההבדל האמיתי בין Freedom ו- Liberty הוא הבדל אטימולוגי.

המילה Liberty נשאלה מצרפתית במאה ה-14. בצרפתית liberté זה בדיוק אותו חופש כמו Freedom האנגלי. בלטינית libertas היא "חופש, מצבו של האדם החופשי", מ-liber – חופשי (כמה מפתיע). היסוד ההודו אירופי משמעותו "עם", ובמקור חופשי היה מישהו שמשתייך לעם (מן הסתם למעמד שאינו מעמד העבדים אלא לעם השולט).

Freedom, לעומת זאת, היא מילה אנגלית שורשית, כלומר ממוצא גרמאני. באנגלית עתיקה freo היה חופשי, פטור, ללא כבלים, וגם אציל ושמח. משמעויות אחרות של השורש ההודו אירופי – אהוב, לעזור, שלום, חבר (friend). המעבר מ"חבר, אהוב" ל"חופשי" עובר כנראה במנהג המוזר של אנשי השבט לאהוב את בני מעמדם החופשיים. או שהאצילים (בני החורין) קראו אחד לשני "חבר" והעבדים לא. גם המילים king, queen נוצרו מהשורש של קשרי משפחה וקשורים גם לkindered spirits (נשמות תאומות) ול-kind בשתי משמעויותיו – "סוג" ו"נחמד".

והעבדים נקראו slaves כי בכיבושי ימי הביניים, נלקחו סלאבים רבים בשבי ונמכרו לעבדות.

באנגלית עתיקה freo הייתה גם אשת איש, ולאלת האהבה הנורדית, שהייתה גם אשתו של אודין, האל הראשי (שעל שמו נקרא יום רביעי), קראו Freya או Frigg (תלוי באיזו שפה), והיום שלה היה יום שישי. הקישור בין אהבה ונישואין מצד אחד לבין אהבה וחופש מצד שני, גרם לכך שבגרמנית בינונית (בינוני זה בין עתיק לחדש), הפועל "לשאת אישה", vrien, מגיע מאותו שורש של "חופש".

ואם לסגור מעגל עם ללטינית – liberi בלטינית זה גם ילדים. כלומר גם כאן החופש קשור למשפחה ולקרבת משפחה.

עד כאן אטימולוגיות להיום. מה שיפה יותר בעיניי במעבר מ-Liberty Cabbage ל-Freedom Fries הוא לא המעבר בין סוגים שונים של חופש (למרות שזה מאוד מעניין. תקראו את המאמר של פליימינג), אלא המעבר מלטינית לאנגלית.

לאנגלית יש אמא גרמאנית ואבא צרפתי. השבטים האנגלים והסקסונים הגיעו במאה החמישית ממחוזות אנגלן וזקסן שבגרמניה, והתנחלו באי הבריטי. הם נתנו לו את שמם (ארצם של האנגלים Ängla-land) והשליטו בו את לשונם. אנגלית עתיקה (מכונה גם אנגלו-סקסית, למרות שמה שנשאר ממנה בעצם זה רק סקסונית דרומית), היא בעצם דיאלקט (ניב, להג) של גרמנית. האי הבריטי היה כנראה אטרקטיבי במיוחד, כי הוא עבר כיבושים רבים ופלישות אינספור (יש ספור, זאת אני שלא מתעניינת בהיסטוריה), המשפיעה ביותר מבחינה לשונית הייתה הפלישה הנורמנית במאה ה-11, שהביאה את הצרפתית אל האנגלית. היום אחוז נכבד מאוצר המילים של האנגלית אינו גרמאני אלא רומאני – השפות הרומאניות הן הלטינית ובנותיה – והגיע מצרפתית.

אבל למרות שהלטינית נמצאת בתוך האנגלית כבר כמעט אלף שנים, היא עדיין האבא ולא האמא. תסלחו לי על השוביניזם, אצלנו במשפחה אין הפרדה כזאת, אבל בעיקרון האמא מתקשרת לחום ואהבה והאבא לחינוך. שפת אם היא השפה שגדלים בה, ושפת אב היא שפה שלומדים (שמעתי את המושג לראשונה מפרופ' דוד שולמן בשיעור סנסקריט למתחילים. הסנסקריט הייתה תמיד שפת אב). וגם באנגלית, למרות שהמילים נמצאות במילון ואף מגדירות זו את זו, Freedom נשמעת הרבה יותר חופשית, אמיתית ושמחה מאשר Liberty, שנשמע כמו חופש חנוט בחליפה (Liberté, אולי בגלל המהפכה הצרפתית, נשמע לי הרבה יותר פרוע). גם cordial "לבבי" ממוצא לטיני נשמע רשמי לחלוטין, לעומת hearty שבא מכל הלב.

מה שקרה בתשעים השנים שבין הכרוב לצ'יפס, הוא שהעולם נהיה פחות מעונב. מילים לטיניות כבר לא "עושות לנו את זה". גם בעברית, משתמשים פחות ופחות בביטויים בארמית, שהיא עבור רובנו שפת אב אם בכלל, ויותר בביטויים בעברית או (לצערי אבל אני פה לא בתפקיד הטהרנית אלא התארנית) באנגלית. זה נכון לא רק לגבי ביטויים שאנחנו מזהים כארמית, כמו אליבא דאמת, אלא גם במילים נרדפות שאחת מהן ממוצא ארמי, כמו חֵרוּת – שנשמעת הרבה יותר רשמית מאשר חופש.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני חליפות). צרו קשר להזמנת הרצאה.