איך קוראים לנשיא הבא של הרפובליקה האסלאמית?

השבוע פורסמה רשימת המועמדים הסופית לנשיאות הרפובליקה האסלאמית, אחרי סינון קפדני מטעם מועצת שומרי החוקה. רפסנג'אני ורחים-משאא'י בחוץ, והמועמדים הסופיים הם אנשים שרובכם מעולם לא שמעתם את שמם.

אז הנה המקום גם להסביר איך מבטאים, גם להציג תעתיק מדויק ותעתיק עממי (לשימוש העיתונות, אני מקווה. שלא יחזור סיפור ח'אמנהא'י ואחמדי-נז'אד), וגם קצת על השמות עצמם: מבנה ומשמעות.

מי שרוצה לדעת קצת יותר על האנשים עצמם, הרקע והסיכויים – יש שתי אופציות:
א. אני בטוחה למדיי שבימים הקרובים רז צימט יפרסם מאמר בנושא, ואז יהיה קישור בחלק הראשון של המשפט הזה.
ב. ב-11.5.2013 בשעות אחר הצהריים (כשתהיה שעה מדויקת – אוסיף אותה, ויהיה גם כאן ברולר מצד שמאל) יש שיח מומחים במרכז עזרי באוניברסיטת חיפה, לקראת הבחירות, ובו יציג מיקי סגל את המועמדים ואת סיכוייהם. אני מציגה שם את הזווית העממית – תגובות ברשתות החברתיות לאירועים שהיו ולמועמדים עצמם, ואי הצבעה כאמירה פוליטית, יוסי מנשהוף מדבר על הקשר (המקרי בהחלט) בין בחירות ודמוקרטיה באיראן, וסולי שהוואר מנחה ומסכם. בואו.

אז מי ומי במועמדים?

סעיד ג'לילי – תעתיק לטיני – sayid-e jalili (ההברות המודגשות הן המוטעמות).
קל לראות שזהו שם ערבי. זה לא שאין איראנים עם שמות איראנים, כמו ארש, ראמין ובהראם, אבל כפי שאמרו מספר מנהיגים בשבועות האחרונים – צריך מנהיג שנאמן לעקרונות האסלאם, ושמבין שאנחנו יותר מוסלמים מאשר איראנים. זאת, אגב, אחת הסיבות לפסילתו של רחים-משאא'י, היחיד מבין המועמדים הרציניים שהיה לו שם פרטי פרסי – אספנדיאר.

מה בכל זאת אפשר ללמוד מהשם שלו על השפה הפרסית?

דבר ראשון ההגייה – בפרסית אין גרוניות. האות ע (ع) מבוטאת כ-י' כשהיא באה לפני תנועת i, וחלק ממקורותיי טוענים שגם בסביבות פונטיות אחרות (למשל שמה של השכונה הצפונית סעאדת אבאד נהגה sayādat ābād), אבל לא יצא לי לאמת את הדבר.

תנועת ה-e מקשרת בין השם הפרטי לשם המשפחה, בשמות פרסיים בלבד. כלומר בשמות של איראנים, גם אם כל חלקי השם ערביים. שמה של התנועה היא כסרה-י אצ'אפה kasre-ye ezāfe, ולמעשה היא מקשרת בין כל שני שמות (תואר או עצם) שיש ביניהם יחס של גרעין ולוואי, כלומר כשהשני מתאר את הראשון. בשמות, זהו זכר לתקופה שבה שם משפחה היה פשוט תיאור של האדם: מקצועו, מוצאו (רוב השמות המסתיימים ב-י וגם ב-נז'אד, כמו הנשיא היוצא) או תכונתו.

ה-י' בסוף שם המשפחה היא יאי נסבת, או בעברית י' היחס. היא הופכת את המילה לשם תואר, כמו י' היחס העברית (ר' סעיד הגלילי). י' היחס בפרסית היא התפתחות עצמאית, ולא שאילה מערבית.

השם הוא ערבי, כאמור, אבל גם ערבית היא שפה, ולכן נתרגם: סעיד – מאושר, בר מזל; ג'ליל – נעלה (וגם הגליל).

לעיתונות הכתובה: אין צורך לשנות את התעתיק המדויק. שמרו על סעיד ג'לילי והקפידו לא להוסיף לו א' מיותרת.

לעיתונות המדוברת: שימו לב להטעמה – שני השמות מוטעמים בסופם.

 

ע'לאם עלי חדאד עאדל – תעתיק לטיני – gholam ali-ye haddād-e ādel.

שוב שם שכל מרכיביו ערביים, אבל אני לא מכירה ערביים שקוראים לבניהם בצירופים עם ע'לאם, רק איראנים (עם זאת, אני לא מכירה כל כך הרבה שמות של ערבים). ע'לאם בערבית הוא עֶלֶם, או משרת צעיר. בפרסית נפוצים יחסית שמות המתחילים בע'לאם ואחר כך שם של אחד האמאמים. השם שאני נתקלתי בו הכי הרבה הוא ע'לאם חסין (gholam hossein, נהגה כמילה אחת, יכול להיכתב כמילה אחת או שתיים), ויש גם ע'לאם חסן, ע'לאם רצ'א, ע'לאם עבאס ועוד. השמות האלה בכל מקרה מבוטאים כמילה אחת, אבל יש הבוחרים לכתוב אותה בנפרד ויש הבוחרים לכתוב ביחד. במקרה של חדאד-עאדל, הוא בוחר לכתוב בנפרד, ולכן נכבד את בחירתו. ע'לאם עלי הוא "הנער המשרת של עלי".

עלי הוא שמו של האמאם הראשון, כידוע. למי שדווקא לא היה ידוע לו – לשיעה, כלומר לאסלאם השיעי, יש שנים  עשר אמאמים, שהם יורשיו של הנביא מחמד ע"ה. עלי היה הראשון מביניהם, והאמונה בו יצרה את הקרע בין שני הזרמים העיקריים של האסלאם – השיעה והסונה.

שוב, שימו לב שה-ע בשם עלי אינה גרונית, וכשהוגים את השם כשם אחד – היא אינה נהגית כלל. קצת כמו בעברית, בעצם.

לאות ע' (غ) יש מספר הגיות בפרסית, תלוי בסביבה הפונטית שלה (וכמובן בדיאלקט של הדובר, אבל אנחנו מניחים שהדובר טהראני). כאן ההגייה דומה לערבית, ומזכירה את ה-ר' הישראלית הגרונית, בניגוד ל-ר' האיראנית שהיא מתגלגלת אבל רכה יותר מזו של האיטלקית והספרדית. בעיתונות נוטים לתעתק ע' כ-ג (למשל: ברגותי), אבל לפעמים גם כ-ר. זכורה לי משפחת ע'נימת, שלפני כמה שנים יצאו מתוכה מספר מחבלים. באחד משני העיתונים הגדולים קראו לה רנימת, ובשני – גנימת.

בתעתיק הלטיני של השם חדאד אפשר לראות שבפרסית מקפידים לבטא אותיות כפולות (עם "דגש חזק") ככפולות.

ב-עאדל שוב מופיעה ע שנהגית כמו א' או בכלל לא.

משמעות השם חדאד בערבית ובפרסית היא "נַפָּח", ובפרסית גם "שומר סף". עאדל = צודק (כלומר עושה צדק).

לעיתונות הכתובה: לשם הפרטי אני מתלבטת בין התעתיקים גולאם עלי ו-רולאם עלי, מאותן סיבות שצוינו למעלה (ר פרסית אמנם שונה לגמרי מהאות הזאת, אבל כך גם ג פרסית, שמבוטאת כמו ה-ג שלנו). שם המשפחה – חדאד-עאדל, אם או בלי מקף.

לתקשורת המדוברת: לשים לב שיש רק הטעמה אחת בשם הפרטי (בהברה "לי"), ובשם המשפחה שני החלקים מוטעמים (הכול מלרע – כלומר בסוף המילה).

 

מחסן רצ'איי (בתעתיק הישן – רצ'אא'י) – תעתיק לטיני mohsen-e rezāyi

האמת היא שגם התעתיק הלטיני קצת משקר, כי אותיות גרוניות (א,ה,ח,ע) בשווא אינן מבוטאות כלל, אלא רק מאריכות את התנועה שלפניהן. לכן צריך בעצם להיות mo:sen.

על ההגייה אפשר ללמוד שאמנם פרסית שאלה את הכתב הערבי, אבל חלק גדול מהפונמות הערביות אין בפרסית, והן נהגות כמו פונמות אחרות. למשל ד', ז, צ' ו-ט' (ذ، ز ، ض، ظ) נהגות כולן כ-ז. כמו ה-ע' בשמות של סעיד, גם ה-א' העיצורית (השנייה) בשמו של רצ'אא'י נהגית למעשה כמו י, אבל כאן הגדילה האקדמיה ללשון פרסית לעשות, וקבעה לפני מספר שנים שגם יכתבו אותה כך. אז למעשה התעתיק רצ'אא'י משקף את הכתיב הקדום (וכך גם ח'אמנהא'י, וכל מה שיש בו א' עם צ'ופצ'יק), והתעתיק המדויק האמיתי הוא רצ'איי. ההגייה בכל מקרה אחת.

רצ'איי הוא מישהו שמתייחס לאמאם רצ'א, שפירוש שמו "מרוצה". ולמה יש לו שני י', או א'י? כי אחרי תנועה י' היחס צריכה עיצור מעבר, והעיצור הזה הוא י'.

לעיתונות הכתובה: מוחסן רזאי.

לעיתונות המדוברת: הקפידו על שלוש הברות בשם רֶזָאִי, וכמו כל השמות הפרסיים – ההטעמה היא על ההברה האחרונה בכל שם.

 

חסן רוחאני – תעתיק לטיני – hassan-e rōhāni  או rowhāni. פשוטי העם מבטאים ruhāni.

שוב ערבית, שוב י' היחס.

חסן הוא שמו של אחד האמאמים, ומשמעות השם "יפה".

רוחאני הוא הרכב פרסי-ערבי שבפרסית משמעותו כיום "איש דת", אבל במקור זה פשוט "איש רוח", או "רוחני", כמו בעברית.

 

מחמד-רצ'א עארף – mohammad-rezā āref

השם הפרטי, מחמד-רצ'א, הוא צירוף שמות של שני אמאמים. לשים לב שזה מבוטא כמילה אחת. מה שעוד מעניין הוא שהשם רצ'א לא מקבל את תנועת ה-e המקשרת.

לא מעניין כל כך, אבל יש לשים לב לכך שזה נחשב שם אחד. בעיקרון, האיראנים נוטים להפריד ולהשתמש רק בשם אחד, אבל בתקשורת מקפידים על שימוש בשני השמות. זה כמו שבעיתון (אני מקווה) לא כותבים "ביבי" אלא "בנימין נתניהו".

עארף – בערבית "יודע", בפרסית "מיסטיקן" (בינוני פועל ערבי של בניין 1. מוכר לישראלים יותר מהביטוי הערבי "אנא עארף?").

בשני השמות האחרונים למדנו גם למה לפעמים מסוכן להסתמך על ידע בערבית כשבאים לקרוא פרסית. קורה לי כל הזמן עם תלמידיי הערביסטים באוניברסיטת ת"א.

דגשים לעיתונות – להשתמש בשני השמות הפרטיים, רצוי עם הטעמה אחת.

מותר לכתוב מוחמד רזא עארף.

 

מחמד-באקר קאליבאף – mohammad-bāgher-e Qālibāf

השם היחיד שיש בו פרסית. ולכן זה כנראה המועמד שאני תומכת בו (וגם צימט, כבר הרבה שנים, אבל מסיבות אחרות).

השם הפרטי, מחמד באקר, הוא שם של אמאם.

מה אנו למדים פונטית? למשל שהאות ק (ق), שמופיעה כמעט אך ורק במילים שאולות מערבית ומטורקית (או במילים משוערבות, כמו כאלי הפרסי שהפך ל-קאלי), נהגית בפרסית בדיוק כמו ע' (غ). גם היא משתנה לפי סביבה פונטית, אבל במקרה כל השמות שאנחנו רואים היום הם עם gh, כלומר הגייתם כמו ר' ישראלית.

אז למה אני לא ממליצה על התעתיק מוחמד בארר ראליבאף? שאלה טובה. מאותה סיבה שלא המלצתי קודם על קלאם עלי. אמנם ההגייה אחת, אבל הכתיב שונה. למה הדבר דומה? להמלצתי לכתוב מוחמד ו-מוחסן, ולא מוהמד ו-מוהסן בהתאמה (או בהתאמה יתרה להגייה הטהראנית – מַמַד ו-מוֹסֵן).

המשמעות הערבית של השם באקר הוא "המפלח, המבקע". אנשי הדת דורשים את שמו באקר אלעלום باقر العلوم "מבקע הידיעות", או "מבקע המדעים". הוא כנראה היה מאוד חכם. אבל כשהילדים האיראנים צריכים ללמוד בע"פ את שמות האמאמים, יש להם טריק לזכור: בָּא (با) בפרסית = עִם. קֶר (قِر) = ריקוד. אני לא יודעת אם זו אגדה אורבנית או קרה באמת, יש סיפור על ילד שהיה צריך להיבחן על שמות 12 האמאמים, ובאמאם החמישי הוא אמר "נו, זה שרוקד". הוא לא קיבל ציון כל כך טוב, וגם אמא שלו נקראה לנזיפה.

קאליבאף הוא בינוני פּוֹעֵל פרסי, מהסוג שיש בו גם פועל וגם מושא הפעולה. קאלי הוא שטיח, ו-באף הוא גזע ההווה של הפועל באפתן (بافتن) – לארוג, לקלוע (צמות, למשל). קאליבאף, אם כן, הוא "אורג שטיחים".

הטהראנים קוראים לו בחיבה "מַמַד ח'אליבאף". ממד הוא קיצור של מחמד, וח'אלי זה "ריק". כלומר הבטחותיו ריקות מתוכן. שקרן, בקיצור.

אלט-טאב: בפרסית לא מדברים על שורשים ועל בניינים אלא על גזעים – ולכל פועל יש גזע עבר וגזע הווה. לפעמים קל לראות את הקשר ביניהם, כמו כאן, לפעמים קשה יותר, למשל בפעלים כמו דאדן (دادن), שגזע ההווה שלו הוא דה (ده), אבל כשיודעים פרסית עתיקה וסנסקריט ומכירים את תהליכי הפונולוגיה האיראנית, אפשר לראות שיש שורש משותף, ויש פעלים שבהם יש סוּפְּלֶצְיָה, כלומר כל אחד מהגזעים בא משורש אחר, כמו הפועל "לראות" – דידן (دیدن) וגזע הווה בין (بین-). באנגלית קיימת סופלציה בפעלים to be, to go. שיפט-אלט-טאב.

לעיתונות: מוחמד-באקר קאליבאף.

שתי הערות חשובות: בעיתונות לא מקצרים שמות!!!! אם שמו מחמד באקר, אז בבקשה לכתוב (ולומר) את שני השמות, לא להתעצל. אני מרשה לכם להטעים כל שם (למרות שהאיראנים לא עושים את זה), אבל זה שם אחד. למיקלאנג'לו אתם לא קוראים מיכאל או מיקל לבד, נכון?

ודבר שני, כבר ראיתי תעתיקים של שם המשפחה שאין המסך סובל. נא להקפיד על קאליבאף, עם ק' ועם א'.

 

מחמד ע'רצ'י – תעתיק לטיני mohammad-e Qarazi

אין הרבה דברים חדשים ללמוד. השם ערבי, ה-י' היא י' היחס. התרגום לעברית קצת מוזר, כי ע'רץ' זה "כוונה", לא במובן תכלית, אלא במובן משמעות. כוונת הדברים.

ההגייה יותר קרובה ל-ק' הערבית/אפגנית, כלומר עיצור ממש, ולא חוכך, כי זה בתחילת מילה (ב-ע'לאם משום מה מבטאים את זה קצת יותר לכיוון החוכך, אבל עדיין יותר "קשה" מ-באקר, למשל), אבל מכיוון שהאות בתעתיק הערבי היא ע', נשתמש ב-ג.

לעיתונות הכתובה: מוחמד גרזי. כאן יש פחות התלבטויות בין ג ו-ר', בגלל הסמיכות ל-ר הפרסית. ררזי נראה מוזר מדיי.

לעיתונות המדוברת: לשים לב למלרע! מרשה לכם לומר (אבל לא לכתוב) קרזי אם אתם רוצים יותר לדייק.

 

עלי-אכבר ולאיתי ali akbar-e velāyati

שוב, עלי אכבר – שם אחד. ערבי. משמעותו "עלי הגדול ביותר". רפסנג'אני כבר כל כך ידוע, שאפילו בעיתונות קוראים לו רק אכבר, אבל ייקח זמן עד ש-ולאיתי יגיע למקום הזה.

ולאיתי – שוב, י' היחס. ולאית – מילה ממוצא ערבי, שמשמעותה "מחוז", כלומר ולאיתי הוא "מחוזי", או "פרובינציאלי".
בשיעה המודרנית ולאית (ערבית ولایة) הוא גם מעמדו של ה-ולי, המנהיג. באיראן המנהיג הוא ולי פקיה, ומשרתו היא ולאית פקיה. אבל זה לא קשור לשם ולאיתי. יכול להיות שאחד מאבות אבותיו של המועמד הנכבד היה שליט מחוז או משהו.

אותן הוראות לעיתונות – להשתמש בשני השמות, הטעמה מלרעית.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני בחירה). צרו קשר פה מימין.