דג הזהב והבעיה האיראנית / רז צימט

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

בחנוכה ביקרנו בחוות הדגים בשורשים (מקום מגניב לסיורים. למדתי המון). לא רצינו לקנות דגים, כי אני קוטלת דגים ידועה, אבל נורית מהחוה שכנעה אותי שאם מטפלים בהם נכון, יש יכוי שהם ישרדו עד נורוז, הוא ראש השנה הפרסי. אני לא עושה בדיוק מה שהיא אומרת (להחליף חצי מהמים כל שבוע זה מעל לכוחותיי), אבל הדגים שורדים יפה. הראשון מת אחרי חודש, שזה כבר הישג, השני לפני כחודש, ועכשיו אני במרוץ נגד הזמן: האם דג הזהב האחרון ימות לפני ראש השנה הפרסי או שמא יזכה לקשט לנו את שולחן החג?

רז צימט מרגיע:

לקראת ה"נורוז": הויכוח על השימוש בדגי-זהב על שולחן החג

דג הזהב נחשב לאחד מסמלי ראש-השנה האיראני (נורוז, Nowruz) המצוין ב-21 במרץ ומשפחות איראניות רבות נוהגות להניח על שולחן סעודת ערב החג צנצנת ובה לפחות דג-זהב אחד כסמל לחיים מאושרים.
המנהג לעשות שימוש בדגי-זהב במהלך הנורוז עורר השנה, עם זאת, ביקורת והתנגדות באיראן. בכיר במחלקת איכות הסביבה בעיריית טהראן הביע השבוע התנגדות למכירת דגי-זהב בשווקים לקראת הנורוז ולשימוש בהם. לדבריו, מוחזקים דגים אלה בתנאים בלתי-ראויים ועלולים לגרום למחלות שונות ולפיכך מכירתם, קנייתם והשימוש בהם אינם מאושרים על-ידי רשויות איכות הסביבה (פארס, 6 מרץ).
גם אתר החדשות "פרדא" פירסם השבוע מאמר ובו הסתייגות חד-משמעית מהשימוש בדגי-זהב לצרכי החג. מחבר המאמר, חסין עבירי גלפאיגאני (Hossein Abiri Golpayegani), מנה מספר סיבות כנגד השימוש בדגי-זהב כסמל בסעודת החג: סיבה היסטורית: לדבריו, השימוש בדג-זהב במסגרת סעודת הנורוז לא היה מקובל עד לפני כמאה שנים ואין כל עדות לשימוש בדג זה כסמל לנורוז בעבר. מדובר במנהג שמקורו בסין והגיע לאיראן רק במהלך המאה העשרים במקביל לתחילת יבוא התה מסין; סיבה בריאותית: הדג עלול להעביר את חיידק הסלמונלה; סיבה פסיכולוגית: מותו בטרם-עת של דג הזהב עלול בחלק מהמקרים להשפיע לרעה על ילדים קטנים ואף לגרום לטראומה בקרב ילדים ולפגוע בבריאותם הנפשית; סיבה דתית: העברתם של דגי הזהב ממקום מחייתם הטבעי למקום צר וקטן והחזקתם בתנאים בלתי-ראויים במשך ימי החג עלולה להביא למותם וכתוצאה מכך לזיהום האווירה בבית וכן גורמת לצער בעלי-חיים האסור על-פי ההלכה; סיבה כלכלית: מחירו של דג-זהב הוא כעשרת אלפים תומאן (כ-10 דולרים) והמשפחות האיראניות מוציאות במהלך ימי החג בממוצע כ-20 מיליארד תומאן (כ-20 מיליון דולרים) לצורך רכישת דגי-זהב, שממילא אינם מחזיקים מעמד לאורך זמן. למען השם, שלמות הילדים והשמירה על איכות הסביבה יש להימנע, איפוא, משימוש בדגי-זהב כפריט בסעודת החג (פרדא, 2 מרץ).

פורסם גם ב"זרקור לאיראן" מטעם מרכז המידע למודיעין ולטרור.

רוצים לשמוע עוד? יש לי הרצאה בנושא ראש השנה הפרסי ביום חמישי 18.3 בסמינר הקיבוצים. פרטים פה משמאל למעלה. ואפשר להזמין אותי להרצאת העשרה במסגרות שמשלמות היטב (אפרופו 20 מיליארד תומאן). יצירת קשר זה פה מימין בצד.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 4 תגובות

  1. יניב ג"מ

    שאלת תם: מדוע אינך קונה את הדגים יומיים לפני נורוז?

  2. תמר

    בשנים כתיקונן אני קונה את הדג יום לפני או באותו יום, כי הוא מת לי תוך שבוע.
    הפעם קניתי בחנוכה כי הילדים נורא רצו ונורית שכנעה אותי שהדגים יכולים לשרוד עד נורוז עם טיפול הולם. הדג האחרון בינתיים עדיין חי.
    המסיבה ביום שישי…

  3. sam aifa

    יש לי 7 דגי זהב . והם בריאים ושלמים . וחיים באושר באקווריום .
    בלי קשר ל" נורוז".מה הרעיון ? הם אמורים לקפח את חייהם אחרי סעודת החג ?

  4. תמר

    אמורים, בטח אמורים.
    לא לפי המנהג הפרסי אלא לפי דרך הטבע בבית עילם 🙂

כתיבת תגובה

עוד פוסטים

כן!

למה המילה "לא" דומה בין שפות דומות, ואילו המילה "כן" שונה בד"כ?

קרא עוד »

קוסמוגוניה (3)

סוף סוף קורה משהו! פוסט שלישי בסדרה על בריאת העולם (האיראני) מתוך האוניברסיטה המשודרת.

קרא עוד »