ב-24 בח'ורדאד, ובתרגום חופשי – ב-14 ביוני, ילך העם האיראני לקלפיות לבחור את הנשיא הבא שלו.
אהמממ… קבלו תיקון:
ב-24 בח'ורדאד, ובתרגום חופשי – ב-14 ביוני, יתקיימו הבחירות לנשיאות הרפובליקה האסלאמית.
למה הניסוח הראשון לא מדויק?
מכמה סיבות, אבל הסיבה שלשמה התכנסנו היום היא – אחוזי ההצבעה נמוכים מאוד. כלומר, כן, אנחנו רואים תמונות של אנשים בקלפיות (אין לי מושג מי הם וממתי התמונות), אבל רוב הצעירים לא מצביעים.
גם לזה יש לזה כמה סיבות. אבל למה שאסביר במילים אם אפשר בתמונה הזאת, שמסתובבת במספר עמודים של מתנגדי שלטון בפייסבוק:
הכיתוב אומר: בחירה בין רע ורע יותר.
מה הנטייה שלך, ידידי?
1 – רע
2 – רע יותר
3 – אף אחד! אין בחירה בין "רע" ו"רע יותר"
זה מה שקורה כשיש מועצת שומרי החוקה, ששומרת על טוהר הבחירות – כלומר על רשימת מועמדים טהורה ונקייה מאנשים שעלולים לערער את שלטונו של המנהיג העליון – ח'אמנהא'י.
אבל אפילו לו הייתה בחירה אמיתית – גם בעבר זה היה ברור, אבל ב-2009, אם לנקוט לשון ציורית, חא'מנהא'י כבר השתין מהמקפצה. אז אף אחד לא חושב שפתק הבחירות שלו משפיע על משהו. זה מה שחושבים על הקול שלך:
הכיתוב אומר: "אנחנו לא משתתפים במינויי הרפובליקה האסלאמית". יש כאן משחק מילים בין אנתח'אבאת – "בחירות" לבין אנתצאבאת – "מינויים".
וכן בתמונה הזאת – בחלק מהעמודים כתוב שעיריית קום קישטה פח זבל כקלפי כדי לעודד אנשים להצביע, וחברים אומרים שזאת תמונה של קלפי מוגדלת, ופשוט יש לה צורה של פח זבל. בכל מקרה, זה מה שקורה עם פתקי ההצבעה.
אבל הסיבה העיקרית לכך שלא משתתפים בבחירות, היא זו:
כיתוב: הקול שלי בבחירות הוא הדרך שלהם (שוב משחק מילים בין ראי – דעה, הצבעה, קול בבחירות – לבין ראה – דרך. כשמדברים על חללים שמתו למען המדינה משתמשים במילה הזאת: הרוגי דרך המולדת).
אני לא מצביע לתלייניהם ולרוצחיהם של בני עמי.
האנשים בתמונה, חלקם חיים אבל רובם כבר לא – כולם מסיבות פוליטיות. נסרין סתודה, שתמונתה מופיעה למטה במרכז, היא עו"ד מומחית בזכויות אדם, ויושבת בכלא על ייצוג מתנגדי משטר. הבחור מימין למטה הוא סתאר בהשתי, בלוגר שכתב נגד המשטר. לפני מספר חודשים באו לעצור אותו ביום שני, וביום רביעי קראו למשפחה שיבואו לקחת את הגופה. ותוכלו למצוא כאן גם את צאנע ז'אלה, שכבר כיכב ב"מהנעשה באיראן" בעבר, שלא בטובתו.
אתמול, בעקבות שאלה שעלתה בהרצאה, שאלתי חבר איך נראות הבחירות: האם יש פתק עם כל השמות ומסמנים אחד, האם יש פתקים נפרדים עם השמות, האם שמים את הפתקים במעטפה או זורקים ככה לקלפי. תשובתו הייתה שהוא הצביע רק פעם אחת, בגיל 16, שזה הגיל המינימלי להצבעה, ומאז לא. לא, לא עושים עם זה בעיות בקבלה למקומות עבודה, זה מיתוס. שאלתי אותו אם הוא יכול לשאול את אחיו או את הוריו, והוא אמר שגם הם לא מצביעים. בני דודים? חברים ללימודים?
אני תמיד חשבתי שרק אנשים שאני מכירה אישית לא מצביעים, מהסיבה האחרונה: הצבעה בבחירות היא מתן לגיטימציה למשטר הרפובליקה האסלאמית. מסתבר שלא. באמת רוב האנשים לא מצביעים, ודווקא מהסיבה השנייה: יש דברים רכים יותר לנגב איתם מאשר פתק ההצבעה שלהם. לדברי אותו חבר, גם אם מישהו מצביע – זאת פדיחה, וכן הוא לא יגלה.
רוצים לשמוע עוד? אני ארחיב על הנושא ביום שלישי הבא, 11.6.2013, ביום עיון שיתקיים במרכז מאיר עזרי באוניברסיטת חיפה. הנה הפוסטר שלו.
