הורות אלטרנטיבית מהודו הקדומה ועד ישראל 2006

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

מצד אחד לפרסם סרטון של ראיון איתי על פונדקאות זה קצת לרמות את קוראיי הנאמנים, כי אין כאן בלשנות (רק קצת סמנטיקה), ומצד שני זה בכל זאת בלוג פרסומי-מסחרי וההרצאה "תמר, תעשי לי ילד!" היא אחת ההרצאות שאני מתפרנסת ממנה הכי טוב.

כששואלים אותי מה הקשר בין איראן לפונדקאות, אני מספרת שהאבא של התינוק הוא פרסי, ונותנת את הדיאלוג שהיה ביני לבין המשפחה שלו בברית (בפרסית עם מבטא משובח). אבל בבלוג זה פחות עובד, אז אספר איך פונדקאות קשורה לעיסוק האקדמי שלי בכל זאת – להודו ואיראן הקדומות. הסרטון בסוף, כי הוא קצת רחב וזה מפריע לכל הווידג'טים כאן בצד.

פונדקאות לשמה לא קיימת באיראן הקדומה, אבל יש מוסד שאפשר לראותו כ"הורות אלטרנטיבית". כשגבר נפטר ללא יורש זכר, אשתו מחויבת להעמיד לו יורש חוקי – עד כאן דומה לייבום ביהדות – אבל ביהדות הילד הוא צאצא לאותה משפחה שיירש את רכוש המנוח, ובנו החוקי של אביו הביולוגי – אחיו או דודנו הקרוב של המנוח. באיראן הקדומה האב הביולוגי יכול להיות כל אחד, והילד הוא היורש החוקי והצאצא החוקי של אביו החוקי בלבד (כלומר בעלה המנוח של אמו). אם האב הביולוגי רוצה שהילד יהיה גם שלו – הוא צריך לאמץ אותו.
נשמע מסובך? חכו חכו לסדרת הפוסטים על מעמד האישה ודיני ירושה באיראן הקדומה.

עכשיו אפשר לשים את הסרטון באין מפריע, ואחריו – הקישור המדהים!!!! הבלתי ייאמן!!!!! ועוד תארים שהולכים נפלא עם סימני קריאה!!!!!!
להודו הקדומה.

ותודה שחזרתם אלינו.
הדבר המגניב באמת הוא שילד הפונדקאות המפורסם ביותר בהיסטוריה האנושית –

שהיה ילד הפונדקאות השני בהיסטוריה האנושית (הראשון היה אחיו הגדול בַּלַרָאמה, אבל הוא פחות מפורסם) —

וזה היה באלף הרביעי לפני הספירה —

הוא לא אחר מאשר —-

האל קרישנה.

קרישנה הוא התגלמות (סנסקריט avatara, כן כן, אותה מילה) של וישנו. דודו של קרישנה, המלך קַמְסַה,קיבל נבואה שילדה השמיני של אחותו דוואקי יהרוג אותו. מה עשה? מה שעושה כל מלך הגיוני: כלא את אחותו ואת בעלה, והרג את כל הילדים שנולדו להם. האלים הבינו שתנאים כאלה הם לא אופטימליים לגידול אל, והעבירו את קרישנה העובר מרחמה של דוואקי לרחמה של ישודא. ישודא הרתה, ילדה וגידלה את קרישנה, וכלל לא ידעה שהיא פונדקאית ושהילד אל. כל ההבדל הוא שבשנות האלפיים, הרופאים משחקים את האלים ומדלגים על תחנה אחת – רחמה של האם האמיתית.

(זאת הגרסה האהובה עליי ללידתו, זו המופיעה בספר סנסקריט – מבוא לשפת האלים. יש גם גרסה שאומרת שרק בלראמה היה ילד פונדקאות ואילו קרישנה נולד לאמו ומייד הועבר לישודא לאומנה, אבל תודו שזאת גרסה פחות שווה).

רוצים לשמוע עוד? בטח שאתם רוצים. הבמה פתוחה לכל שאלה שיש לכם בנושא הליך הפונדקאות האישי שלי. מי שמעוניין בידע פרקטי כדי לעבור את התהליך בעצמו יקליק על הקישור המתאים: פונדקאות עצמאית, או פונדקאות דרך מרכז. ומצטערת, במשך שלוש השנים האחרונות פנו אליי עשרות זוגות לעזרה ורק פונדקאית אחת, ששידכתי לה זוג מהמשפחה שלי. אני לא יכולה לעזור בנושא זה.

וכמובן שחוץ מזה אני גם נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני ההרצאה הכי מפרנסת שלי). צרו קשר כאן.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 5 תגובות

  1. תמר

    האמת, אני די מבסוטה מכם שאין כאן שאלות. זה אומר שהקוראים שלי יותר מתעניינים בבלשנות.

  2. עדה אטיאס

    נישמח לתת לכם מידע לגבי פונדקאות דרך מרכז הפועל מ 1996 ומנוהל ע"י עובדים סוציאלים.

  3. פונדקאות

    המרכז להורות באמצעות פונדקאות אחראי לאיתור פונדקאית, עריכת האיבחונים והחוזה המשפטי הנידרשים על פי החוק, וליווי התהליך עד לאחר הלידה

  4. אביחי

    מעניין ומרתק.
    אגב שמעתי על שתי נשים שעוסקות בזה וגם על ארגון נוסף מסחרי כלכלי שעושה חיבור בין האמא לפונדקאית. האם קיימת ממש "תעשייה" סביב זה או שהכל סיפורים?

  5. תמר

    @אביחי – קיימים שני מרכזים בארץ שמתווכים בין הזוג לפונדקאית וחוסכים הרבה כאב ראש (יש המון המון המון המון המון המון המון ביורוקרטיה – פסיכולוגים, עורכי דין, רופאים וכו'). עדה ומינה הן עובדות סוציאליות שהתמחו בפונדקאות, ומירב היא אמא לילדת פונדקאות שהחיים הכשירו אותה לנושא ואז היא גם למדה. היא מרצה היום בכנסים של רופאים ומיילדות. את מירב אני מכירה יותר טוב כי היא גם תמכה בחיה נפשית למרות שלא עשינו את התהליך דרכה. אני יודעת שהיא נותנת גם ליווי ותמיכה נפשית במהלך התהליך, שהוא לא קל.
    אנחנו עשינו את התהליך עצמאית, אבל אני מתארת לעצמי שאילו זה היה דרך מרכז, היו נחסכים כמה חיכוכים בדרך, כמו למשל שלהורים לא היה כסף לממן לי יותר משעה ייעוץ משפטי (ולכן עורכת הדין שלי עברה איתי על החוזה והכניסה תיקונים, אבל בישיבה המשותפת זה היה רק עורך הדין מטעמם) וטיפול רפואי פרטי (בחוזה היה כתוב במפורש שמה של ד"ר קלריס נהרי כרופאה המלווה של התהליך, אבל ברגע האמת לא היה להם מספיק כסף). מצד שני, הסיבה שעשינו את התהליך עצמאית ולא דרך מרכז היא שלהורים לא היה כסף, כי דרך מרכז זה הרבה יותר יקר.
    אני לא יודעת אם לקרוא לזה "תעשייה". היחס הוא מאוד אנושי ותומך. בהודו זה תעשייה. בארץ זה פשוט מוסדר.

כתיבת תגובה

עוד פוסטים

ראש השנה — כל השנה!

ראש השנה, יום כיפור, חנוכה, פורים, פסח, מימונה, עאשוראא', חג המולד, פסחא – הכול אותו חג. פוסט ראשון בטרילוגיה.

קרא עוד »