הפוֹנט שמקפיץ לי את הפיוּזים / יאיר פלדמן

הטקסט הזה נכתב בפוֹנט Arial (ולא אריאֵל. אין זה שם עברי). עם חידושי הטכנולוגיה, בקלות רבה הוא היה יכול להיכתב גם בפונט חיים או בפונט  דוד או בפונט נרקיסים וכמובן בפונט שכולנו מכירים מן הספרים והעיתונים פרנק ריהל. ואילו נכתב באנגלית, היינו בוחרים אולי בפונט Times New Roman.

פוֹנט? והרי יש מילה עברית יפה: גּוּפָן, ויש מי שמעדיף גּוֹפָן. בארץ ישראל, ששאבה רבים ממונחי הדפוס מגרמנית, הגופן של היום נקרא אז שְׁרִיפְט, כלומר צורת האות. חוקר-המילים יצחק אבינרי מספר בספרו "יד הלשון", כי שאל פעם את ראש הממשלה דוד בן-גוריון, באיזה גופן להדפיס את הקדמתו ל"לוח הקואופרציה" (היה פעם דבר כזה). השיב  לו בן-גוריון: "אני מודה לך על מלה חדשה שמצאת במכתבך. מנין גופן – שריפט? דבר זה מסוּר כולו לרשותך. תגפון כרצונך".
המילה גופן שמבטאת היטב את "גוף" האות, היא לא רק יפה, אלא גם וותיקה מאוד, ומגיעה ישר מן התלמוד הבבלי, שם שימשה באותו מובן: הדיון במסכת מגילה עוסק באותיות שבהן נכתבים ספרי הקודש ונאמר שם: "כאן בגופן שלנו וכאן בגופן שלהן" (כלומר, מבדילים בין גופן, אותיות-כתיבה, שלנו, אותיות עבריות, לבין אותיות אחרות). ובכמה מגרסאות התלמוד נכתב גרפן, צורה שקושרת את הגופן לשורש היווני graph ונגזרותיו המתייחסות לסמלים ולאותיות.

חזרנו לפונט שלנו. מהיכן באה המילה הזו ומי יצק לה את משמעותה? מן היציקה! font היא צורה מאוחרת של המילה found שהיא תערובת, התכה, בעיקר של מתכת או זכוכית לצורך יציקה. המקור: הפועל הלטיני fundere שפירושו לשפוך, להַתיך. מכאן המילה האנגלית foundry ליציקה או בית-יציקה.

זה שנשפך, שהותַך, שניצוֹק, הוא fusus  בלטינית. מכאן ה"פְיוּז" שבמערכת החשמל – נתיך בעברית. כאן, הלשון מפגרת אחרי הטכנולוגיה: בעבר, ולא לפני המון שנים, בלוח החשמל שלנו היה "פקק" שקיבל את שמו העברי נתיך, בדיוק מן הסיבה שהיה בו חוט שניתך בעת מעבר זרם גדול מדי. היום, ב"פיוּזים" כבר אין חוט נתיך, ובמקומו יש רכיב ש"מקפיץ" את המנגנון וגורם להפסקת הזרם וכדי לחדשו יש להחזיר למקומו את המתג שקפץ – אבל האביזר הזה ממשיך להיקרא נתיך.  מה שכמובן לא צריך חלילה להקפיץ לכם את הפיוזים…

את ההתכה הזו, באנגלית fusion, אנחנו פוגשים בשתי הזדמנויות שונות לגמרי, ולמרבה המזל, אחת מהן עוד לא חווינו: הראשונה היא המטבח שבו יש "פְיוּזְ'ן" (התכה, מיזוג, של טעמים) – והשנייה היא פצצת המימן, שבניגוד לפצצה גרעינית רגילה המבוססת על ביקוע, fission באנגלית, של חומר רדיואקטיבי להפקת אנרגיה, כאן האנרגיה נוצרת מהיתוך, fusion, של גרעיני מימן.

מבולבלים? כנראה אתם סובלים מ- confusion , מאותו שורש: הכל מתבלבל לכם, מפני ש- confundere שהוא שורש המילה, פירושו לשפוך ביחד, לערבב. ובלבד שלא תגיעו למצב גופני קשה שיצטרכו להתקין לכם אינפוּזיה, in+fusion , עירוי שבו יחדירו, ייצקו, נוזלים לתוך גופכם. חס וחלילה, הנוזלים האלה עוד עלולים לצאת החוצה מגופכם בדרך של דיפוּזיה, diffusion , פִּעְפּוּעַ בעברית של מעבדות ורופאים. ובכל מקרה, כל הטיפול הזה עלול לעלות לכם לא מעט כסף, שספק אם תקבלו אותו בחזרה. אבל אם כן, זה יהיה refund , הֶחזר, של הכסף, כמובן מאותו שורש: זה שנשפך בחזרה, בכיוון ההפוך. הרבה יותר סביר שיסרבו להחזיר לכם את הכסף, ואז תִתקלו ב- refusal, סירוב, דחייה. מיותר לומר שהמקור הלשוני הוא אותו מקור. ובהזדמנות זו אל תשכחו לנַטְרֵל את הפצצה שדיברנו עליה קודם: לנטרל פצצה, באנגלית: to defuse .