המילה הארוכה ביותר בתנ"ך, בספר שאני מתפרנסת ממנו הכי טוב. אחשדרפן הוא תפקיד ממשלתי, כנראה משהו כמו מושל מחוז.
ולפני האטימולוגיה של אחשדרפן – מקרא לתעתיק הלטיני:
קו מעל אות – תנועה ארוכה; X = כ רפויה; Š = ש; θ = th בלתי קולי (כמו ב-three).
אני תוהה אם המילה אחשדרפן הייתה נכנסת לרשימת מאה המילים היפות של אנשי רוח ואקדמיה. המילה אמנם מוזכרת בתנ"ך, שכתוב בעברית, אבל זהו חלק ממינוח שלטוני בפרסית עתיקה, שלא נכנס ממש לעברית, בניגוד לגזבר, למשל, שתפס היטב אם כי לא במשמעות המקורית של "שר אוצר", לפתגם, "מסר", שגם קיבל משמעות אחרת בעברית, ועוד.
באחת התגובות לפוסט מאה המילים היפות של יובל דרור, הוצעה המילה דיפלומט במקום אחשדרפן. גם זו לא מילה עברית (והדוברים אפילו מודעים לכך), אבל הסיבה שהיא לא מתאימה להחליף את המילה אחשדרפן, היא שהאחשדרפנים לא היו דיפלומטים.
בפרסית עתיקה xšaθra pāwan – שומר הממלכה. זה לא תפקיד חוץ אלא תפקיד פנים.
ה-א' היא א' פרוסתטית. זה לא סוג של פרוסטטה אלא סוג של פרוטזה. "קביים פונטיים" שמוסיפה העברית הקלסית כשהיא מאמצת מילים שמתחילות בצרור עיצורים (כמו ב-אצטדיון, אצטרובל, אצטומכא וכו').xšaθra – ממלכה, מהשורש ההודו איראני xša "להיות יכול, להיות ראוי, למלוך". מאותו שורש באה המילה xšayaθya "מלך", שהפכה בפרסית חדשה ל-שאה.
pāwan – מגן, מהשורש ההודו-אירופי pā. האדם שתפקידו במשפחה הוא להגן, הוא בלטינית pater, מאותו שורש. המילה pāwan היא גם היסוד השני במילה גושפנקה. היסוד הראשון הוא "אצבע", ו-anguštsa-pāwan הוא בעצם טבעת חותם. החותם נותן את הגושפנקה למה שהוא מושם עליו.
ליוונית (ומשם לאנגלית) נשאלה המילה כ- satrap.
בפרסית חדשה התכווצה המילה xšaθra גם בהגייה – שַׁהְר וגם במשמעות – עיר (אחת המילים הבעייתיות ביותר ללומדי פרסית שלמדו קודם ערבית ורגילים שחצי מאוצר המילים הוא אותו דבר. בערבית זה חודש). הסיומת pāwan התכווצה והפכה ל-בָּאן. שַׁהְרְבָּאן בפרסית חדשה זה סוג של שוטר.
סיפור אישי על צרור עיצורים: כשהבת שלי הייתה קטנה, שלושת הרחובות האהובים עליה בגדרה היו סטרומה, שפרינצק וסברדלוב. אז בגיל שלוש לימדתי אותה לומר "צרור עיצורים", והיא הייתה מבקשת: "אמא, בואי ניסע דרך הרחוב הזה שמתחיל בצרור עיצורים. לא שפרינצק, זה שבדרך להדר".
רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני מגילת אסתר). צרו קשר דרך האתר שלי.
לפוסט הזה יש 8 תגובות
אחד הדברים החמודים, ילדים שמכירים ביטויים "כבדים" ומשתמשים בהם נכון. הרבה נחת.
מעניין ששפרינצק היה קל לה יותר לומר (אני משער כך, כי היא בחרה לומר דווקא את השם הזה). כנראה שזה צרור עיצורים קל יותר. אולי לכן נכנסה (אני חושב שיש לה מקור לועזי, אם אני לא טועה בגדול) היטב המילה "שפריץ".
כן, זה היה קצת פחות נחת כשבגיל שלוש היא גם ידעה לומד "סלליות" (צלליות, לעיניים) ולהשתמש בהן.
אני לא בטוחה שהיא בחרה את השם שפרינצק בגלל הקלות שלו. לדעתי יותר בגלל הסיבוכיות שלו שנעימה לה, וגם כי עדיין לא זכרה את שם הרחוב סטרומה.
שפריץ אכן נכנסה היטב, מגרמנית.
אני מבסוט לאללה שטרחת להסביר על שם המשפחה שלי, אבל חבל לי שלא טרחת לרשום בסוף שזה מקורו וגם את הצורה המקובלת למתן שמות במאה הקודמת (הדבקת כינוי אזורי ל"עולים חדשים")
המשפחה שלי הגיעה אמנם מבגדד אבל הם הגיעו אל בגדד משהרבאן שהיא עיר שנקראת כיום אל־מוקדדיה וניתן למצוא עליה מידע נוסף בוויקיפדיה, על כל פנים כיוון שהם הגיעו לעיר זרה התייחסו אליהם בתור "אלה שהגיעו משהרבאן" ולכן בדומה להטייה לצורך שייכות מקומית בעברית נוספה האות י בסוף (ירושלים – ירושלמי, חיפה – חיפאי וכן הלאה)
מה שעוד חשוב להגיד על העיר העתיקה שהרבאן (כיום אל־מוקדדיה) היא זאת עיר שעברה משלטון פרסי לשלטון עירקי ושינתה את שמה לשם עירקי לאחר שנים רבות
את העיר הקימה האימפריה הסאסאנית (לימים – איראן אך בטרם הפכה מוסלמית) שכבשה את האזור מידי שושלת ה־Arsacid הפרתית, הדבר המעניין הוא שכל המאורעות הללו התרחשו בין השנים 226 ל־651 לספירה
אכן משפחה עם שורשים עתיקים ולכן אני נוהג לגחך על מי שבחר לעברת את שם משפחתו, שם עם כזה עבר מפואר לרב מאוד נדיר למצוא, מה גם שכיום ישנם כמויות בלתי מבוטלות של יהודים שהיגרו מעירק לארה"ב ולקנדה ששימרו את שם משפחתם מה שאומר שיש לכם קרובי משפחה בחו"ל באופן אוטומטי…
בברכה,
ירון שהרבני, כפי הנראה צאצא מתקדם של האימפריה הסאסאנית (למרות שעדיין לא הצלחתי להבין מאיפה הגיעו לשם היהודים ומה מקורם)
תודה רבה ירון שהרבני ממוצא סאסאני.
אני חייבת לך פוסט על שמות משפחה בכלל ו/או על שמות איראניים בעראק (כי גם השמות עראק ו-בגדאד הם פרסיים), וגם על איך הגעתם לאימפריה הסאסאנית (הייתם שם מאות שנים קודם).
זה יהיה בערך קופי-פייסט מהרצאת המבוא שלי באוניברסיטה המשודרת, אני רק צריכה לבדוק זכויות.
(עראק/עיראק/עירק? כנ"ל לגבי האל"ף ב-בגדאד.)
פוסט מעניין מאד אוהבת את דרך הכתיבה בהצלחה
פינגבק: vunuekhsho! « עברית וחיות אחרות
פינגבק: (א) פרוסתטית ללא א’ פרוסתטית « עברית וחיות אחרות