בעקבות שאלתו של עזרא, אני חושפת בזאת את התחתיות האטימולוגיות החדשות שלי.
הסדרה הפרסית: כוללת את: אשמדאי ,זמן, פיג'מה, בוסתן, דת, גושפנקה.
הסדרה הצבעונית: כוללת את: כחול, ורוד, סגול, כסף, רבגוני, בלגן.
התחתיות מודפסות על חומר שאני לא זוכרת את שמו, אבל הוא מאוד עמיד ויציב, בהדפסה איכותית ועמידה ביותר. כל סט של 6 תחתיות מגיע בשקית סאטן מהודרת עם הלוגו שלי.
שלוש דרכים וחצי להפוך לבעליהן המאושרים של תחתיות אטימולוגיות לכוסות:
1. לזכות בתחרות בבלוג (וגם ליצור קשר כשאני מכריזה שזכיתם).
2. לרכוש אותן במחיר 100 ש"ח לסט של 6 תחתיות. אפשר באיסוף עצמי, אפשר בסופי הרצאות פתוחות (תסתכלו פה מצד שמאל למעלה מתי יש), ואפשר לקבל אותן בדואר בתוספת דמי משלוח 5 ש"ח (ניתן לשלם בוויזה ומסטרכרד באמצעות איזיפיי, מס. ספק 13293, לפרט ההזמנה בפרטי העסקה).
3. להזמין אותי להרצאה! המארחים מקבלים סט תחתיות אטימולוגיות במתנה.
וחצי – כי זה באיכות ירודה ובלי שקית סאטן מהודרת. מכיוון שכל התכנים באתר שלי הם ברישיון cc-by-sa, אתם יכולים להדפיס את התחתיות ולניילן או ללמנץ. כל עוד הקישור לאתר שלי נשאר – הכול בסדר.
כל הכיתוב לפני התמונות, כי אם כותבים באמצע, זה לא יכול להיראות נורמלי גם בפיירפוקס וגם באינטרנט אקספלורר. תיאלצו לספור או לזכור, ועמכם הסליחה.
כל צילומי הרקע חוץ מגושפנקה ובלגן – מפליקר (www.flickr.com).
לפוסט הזה יש 20 תגובות
תמר תמר,
את נראית טוב הן בתצלום א' והן בתצלום ב' ואין לי העדפה. לכי על מה שאת עצמך מעדיפה. אגב, מה רע בפעם זה ופעם זה?
אשר לתחתיות, הן מקסימות. התחלתי לקרוא, והפסקתי. צריך זמן כדי לעכל, ולקרוא עוד בפעם אחרת, אם כי כאיש לשון אני מכיר לא מעט את החומר הזה. ברור לי ולך שרק אנשים מסוימים מאוד ישתמשו בתחתיות כאלו, ורק אנשים מסוימים מאוד יידלקו כמוני למראה תחתיות כאלה. תקוותך, כמובן, היא שמסוימים מגזע א' יארחו מסוימים אחרים מאותו גזע, וכך ימצא מין את מינו.
אני אישית מזמין אצלך עוד חומר הנוגע לסנסקריטית.
שמעון
שלום תמר,
אתרך מקסים ונהדר, תמיד נחמד לשוטט. קראתי כמה מפרסומיך לפני כמה חדשים, ומאז אני מקפיד לבקר ולהתעדכן.
למרות כל זאת, לא הטרחתי עצמי לכתב לך עד היום, ודוקא בדברים של בקורת: נדמה לי שהכתיב המנקד שבתחתיות אינו אחיד. לעתים הוא מנקד וחסר (בסתן) ולעתים הוא מנקד ומלא (כחל, פזמק, גשפנקה). אפשר ותרצי לשנות זאת טרם ההזמנה החדשה.
בהצלחה וחג אורים שמח,
נעם
תודה!
בכל המקרים שתי הצורות קבילות בכתיב המנוקד, אבל בפעם הבאה (במאה התחתיות הבאות מהסדרה הפרסית. הראשונות מגיעות היום!) אכן אכתוב גם את בוסתן עם ו', לשם אחידות.
התודות (והפרחים) דוקא לך.
איני בקי כ"כ בכללים החדשים של הכתיב המלא. האם הם מתירים דגש קל לאחר תנעה גדולה? כלומר, האם השוא במלים "בסתן", "גשפנקה" הוא נח למרות היותו לאחר תנעה גדולה?
אני מקוה שאיני מטריח אותך, פשוט איני מכיר את מערכת כללים, למעט זו הישנה של הכתיב החסר.
כללי הכתיב המנוקד לא ממש השתנו, תודה לאל, חוץ מכללי משרד החינוך שאומרים "לא משנה איך מנקדים העיקר שהילדים יידעו איך לבטא את זה". אלה לא הנחיות כתובות, אבל אני כל הזמן רואה את זה בדפים שהילדים שלי מקבלים.
כללי הכתיב חסר הניקוד משתנים כל הזמן וחלקם גורמים לי צער גדול (מיד ולא מייד, ירד בעתיד במקום יירד ועוד כמה). ניתן למצוא אותם באתר האקדמיה ללשון עברית.
המילים שהזכרת, במקרה, נזכרות במילון אבן שושן גם בכתיב מלא וגם בכתיב חסר. כנראה שהמילים נשאלו לעברית בתקופה (או במקום או דרך שפה) שכללי הפונולוגיה של העברית המקראית כבר לא "עבדו" , ולכן יש גם גושפנקה, גם גֻּשפנקה וגם גּוּשפנקא, גם בּוּסְתָּן וגם בֻּסְתָּן, גם פּוּזמק וגם פֻּזמק. עכשיו כשאני משחזרת למה בחרתי לכולן את הכתיב המנוקד המלא ולבוסתן את הכתיב המנוקד החסר, זה בגלל שגם בכתיב מלא יש דגש ב-ת', כלומר השווא אמור להיות נח, כלומר התנועה אמורה להיות קצרה, והפריע לי בעין שיש שם תנועה ארוכה לפני שווא נח בהברה לא מוטעמת.
בס"ד
הנידון: "כסף"…
סקרתי בעניין את התחתיות האטימולוגיות – ומצאתי לנכון להוסיף עוד שני פרטים מעניינים
בקשר למילה הנוגעת לכולנו: כסף.
לפי סברה אחת, מקור המילה כסף הוא בשורש כ.ס.ף. – דבר שאנשים נכספים אליו…
(באופן דומה: "זהב" – "זה הב"…).
פרט נוסף, בנוגע לחוורון – בשפה הארמית "איכסיף" פירושו התבייש, ואולי גם החוויר –
מה שמחזק את הטענה בדבר הקשר בין כסף וחוורון.
אישית, אני מעדיף את הטענה הקודמת…
נזכרתי בעוד משהו…
אני בהחלט מסכים שבמגילת אסתר משמעות המילה "בירה" היא "מצודה" או "ארמון" –
ואכן מצאתי ראייה לסברה זו גם בפירושים מסורתיים על מגילת אסתר; בהקשר זה,
ראוי להזכיר מדרש ידוע אודות אברהם אבינו אשר ראה "בירה דלוקה" – ארמון מואר
בעברית מודרנית – מה שהביא אותו למסקנה שכמו שלא יתכן שיהיה ארמון אשר איש
אינו מנהל אותו – כך לא יכול להיות שעולמנו נברא ומתקיים בכוחות עצמו – ללא בורא
ומנהיג.
שמחתי להתוודע אליך דרך האתר.
עמי א.
חבל על הטיפוגרפיה. טיימס ניו רומן (ופונטים של מיקרוסופט באופן כללי) הם לא בדיוק האופן שהייתי רוצה להציג בו מלל על השולחן שלי.
אני מצטרף לעמית. מה עם פרנקריהל, הדסה? או פונט מותאם לכל מילה? לדעתי, כמו לשפה העברית – כך גם לטיפוגרפיה העברית, המלאה בסיפורים מרגשים, מגיע כבוד.
יום טוב
אתם לא היחידים שאומרים לי את זה.
זאת כנראה המרובעות שלי, אבל אם כל כך הרבה אנשים חושבים אחרת ממני, כנראה שזה נכון עסקית לשנות את הגופן.
הגופן יהיה אחיד לכל התחתיות, אבל לא טיימס, והשינוי יקרה אחרי שייגמר המלאי הנוכחי של 250 סטים (או-טו-טו. כל מי שמזמין הרצאה מקבל סט מתנה, וטפו טפו טפו יש המון הרצאות בפברואר).
היי תמר
גיליתי את האתר שלך רק היום וכולי נפעם מהעושר ומההיקף. כאטימולוג חובב בעצמי (בלי שום תואר, לצערי) שמחתי לגלות שיש עוד כמה משוגעים כמוני.
יש לי כמה הערות, ועקב קוצר הזמן אכתוב אותן טיפין טיפין.
מקור השם "אלכוהול" הוא אכן בכחל (כוחול, כפי שהוא עדיין מכונה בערבית), אך הדרך שבה הוא הפך מחומר איפור למשקה חריף קצת מורכבת וקשורה להמצאת האביק (אלמביק), מכשיר זיקוק בדרך של הרתחה ועיבוי. המכישר, שהומצא במאה ה-8 ע"י אלכימאי פרבי, שימש במקור להכנת תמרוקים (ומכאן שמו) ורק בהמשך – כאשר הוא הגיע לידי יהודים ונוצרים שלא הו מחויבים לחוקי האיסלאם – הוא החל לשמש לצורך הפקת אלכוהול.
במקור הכינו כך עראק, כנראה באזור לבנון של היום, ובהמשך התפשטו השיטה והשם לסוגי אלכוהול נוספים.
מגניב!
עכשיו אני חייבת לקרוא על אלמביק…
" (או-טו-טו. כל מי שמזמין הרצאה מקבל סט מתנה, וטפו טפו טפו יש המון הרצאות בפברואר)."
שמחתי להווכח שהשימוש במלה או-טו-טו, לא זר לך.
אולי שווה לשקול את מועמדותה לפרוייקט "הצל מילה".
בבדיקות מעבדה הנערכות אחת למספר שנים, בפיקוח מש' רואי חשבון זה או אחר, עולה באופן עקבי, כי המלה "אוטוטו" היא המילה הכי טובה והכי יפה בשפה העברית (ולכן שווה הצלה).
(אבל, האם לא נכון יותר הכתיב אוטוטו – כמאמר להיט הילדים "האוטוטו שלנו גדול וירוק"?)
לאחרונה קראתי שאוטוטו זה שיבוש של היידיש אוט אוט, כלומר הנה הנה זה בא. עוד רגע.
כפיים לצוקרמן
איזה יופי, תחתיות מרתקות בתוכנן 🙂
פעם ראשונה שנודע לי ששמי מקורו בפרסית.
הולכת לשתף בפייבסוק 🙂
אמשיך לבקר באתר מדי פעם …
פינגבק: ודאי מחפֵּש, האם גם ‘מחֻפש’? // אַתְרוּ את הארכיון הקרוב… | נפגשים בא
פינגבק: ודאי מחפֵּש, האם גם ‘מחֻפש’? // אַתְרוּ את הארכיון הקרוב… | נפגשים בא
פינגבק: ודאי מחפֵּש, האם גם ‘מחֻפש’? // אַתְרוּ את הארכיון הקרוב… | נפגשים בא
מאיפה מגיע הביטוי 'עם סגולה' 'והייתם לי סגולה'?
עם סגולה, כלומר עם שנבחר בקפידה, שנאסף.
סגולה זה במקור קניין או אוצר, ורק בימי הביניים, בעקבות הביטויים הנ"ל, זה הפך גם למעלה (סגולותיו הידועות), ובפרט לתרופה (סגולה לפריון וכו').
פינגבק: בפרדסים ובשדות (הסמנטיים) « עברית וחיות אחרות