בפסח האחרון שגיתי שגיאה גסה והסכמתי לדבר על כל מיני דברים שקשורים לפסח בתוכנית IQ חד ספרתי. המנחה, לא כל המרואיינים. זאת הייתה כזאת פדיחה שהשתדלתי להצניע את העובדה ככל האפשר. כמובן שלא פרסמתי שאני מופיעה, ואפילו לא ביקשתי מאנשים להימנע מלראות את התוכנית. אתם יודעים מה קורה כשמבקשים ממישהו לא לראות תוכנית מסוימת…
לכן הפעם נקטתי אמצעי זהירות, וכשהתקשרו משורדות בבית, פרסמתי בקשה לעזרה בתחקיר לקראת שיחה בנושא טרנדים בשפה העברית ולא ציינתי לאיזו תוכנית. רק אחרי הראיון פרסמתי ברולר "מתי ואיפה" שזה לתוכנית הזאת. לא רק שהיה כיף, הייתה לי אפילו חוויה אנתרופולוגית – האייטם שאחריי היה שיחת בנות על סטייל, אבזרים, לוקים קוליים וכו' – בקיצור דברים שאין לי מושג בהם. לי כל הבגדים ההורסים נראו די מכוערים. אבל נו, זאת אני. קונה בגדים ברשת חנויות האופנה הדוסיות Mekimi (רשת כל כך דוסית שאפילו אין לה אתר).
אני בטוחה למדיי שהחפיפה בין קוראי בלוג זה לבין צופי התוכנית היא מינימלית, אם לא קבוצה ריקה. מי שמאוד מעוניין לראות –
אני ממש על ההתחלה. אבל כמו כל אייטם טלוויזיוני, גם כאן רב התחקיר על הנאמר, ולכן הרי לכם החומר כפי שנשלח למערכת שורדות.
המילה טרנד:
המילה נכנסה לעברית ישירות מאנגלית. באנגלית טרנד יכול להיות מגמה (כיוון זרימה של נהר, מהלך עניינים, אבל גם מגמות במחקר, בשוק ההון וכו'), אבל בעברית משתמשים בה כמעט רק בהקשרים אופנתיים חולפים.
מילים אחרות מאותו שורש באנגלית ובשפות גרמאניות (משפחת השפות שאליה משתייכת האנגלית) מציינות דברים עגולים: כדור, להסתובב, היקף של מעגל וכו'.
אין קשר ל-turn, שהוא שורש שהאנגלית שאלה מצרפתית או ישירות מלטינית וקשור למכשיר מסוים, ואין קשר לטורנדו, שבא מהמילה "רעם" בלטינית (התנצלותי בפני הקורא טרונדו/טרונצ'ו).
המילה
מגמה היא מילה יחידאית בתנ"ך [את זה לא כתבתי בתחקיר לשורדות], שמוזכרת בספר חבקוק, לא זוכר איזה פסוק (א:ט). מקורה לא ברור. חבקוק התנבא בימי בית המקדש הראשון, ולכן אם אנסה לקשר לשורש הפרסי gam "ללכת", זאת תהיה
אטימולוגיה עממית בלתי אחראית (האמת, אחרי הפוסט של גלעד צוקרמן על
אטימיתולוגיה ממש בא לי לכתוב פוסט שלם – אם לא ספר שלם – שכולו אטימולוגיות עממיות. והנה, אמרתי צוקרמן).
שני המשפיעים העיקריים על טרנדים בשפה הם תקשורת ההמונים (בעיקר טלוויזיה ואינטרנט) והצבא.
טרנדים חולפים
קשה לי לומר על משהו בשפה שהוא חולף חוץ מסלנג שבא מתוכניות טלוויזיה ספציפיות:
מילא שאף אחד כמעט לא זוכר היום סלנג של קומדי סטור (לפני 10-15 שנים "יש לי יש לי יש לי", שיבושים של ז'וז'ו כמו שָׁמִיתִי במקום שמעתי וכו'). אפילו בובלילים ופרידמנים שהיה להיט לפני פחות משנה – כבר לא זוכרים מה זה. סלנג שבא מהטלוויזיה בד"כ לא נשאר הרבה אחרי הורדת התוכנית או הפרידה מהדמות: מִשְׁלוֹחַה (משלוח) התחלף בדבר חלש וגם את זה שומעים פחות ופחות. אחד הטרנדים שדווקא כן נשארו הוא "עם כל הכבוד, ויש כבוד". הוריאציה שלי היא "עם כל הצניעות, ואין צניעות".
סלנג מגמתי
בעבר סלנג היה מתפתח פחות או יותר מעצמו, ואילו היום יש מגמה של תחדישי סלנג יזומים (כלומר ביטויים שמישהו חשב עליהם ממש. לא תמיד זה תופס). באינטרנט יש מספר אתרי סלנג. חלקם הם מעין "מילוני סלנג", חלק מסבירים אטימולוגיות של סלנג (מוצא המילים), ויש אתר חמוד בשם
דורבנות (גילוי נאות: המייסד, אסף שגיא הוא חבר, ואני כותבת לו מדי פעם. עכשיו הוא אמר לי שגם אליו התקשרתם אבל הוא לא יכול, אז הנה אני מייצגת אותו), שיש בו קצת אטימולוגיות של סלנג (שאני כותבת), מאמרים על שפה ועל סלנג (של פרופ' גלעד צוקרמן), והרבה תחדישי סלנג. האתר לא מתיימר להחליף את האקדמיה ללשון, וגם לא לשקף את הסלנג ברחוב, אלא בעצם להציע מילים וצירופים חדשים.
חלק מהתחדישים של דורבנות גם חודרים לחיים האמיתיים, כמו סלט פיבונאצ'י (ובצבא שמעתי גם מרק פיבונאצ'י) – סלט שעשוי מהשאריות של אתמול, שעשוי מהשאריות של שלשום וכו' (על שם סדרת פיבונאצ'י במתמטיקה, שבה כל איבר הוא סכום שני האיברים הקודמים) [את זה החלטתי לא לומר בשורדות. להתחיל להסביר את סדרת פיבונאצ'י…], אינטרנט אלחוקי (אינטרנט אלחוטי שגונבים מהשכנים) ועוד.
דורבנות מרַכֵּז תחדישים כמענה לטרנד. אולי הוא הגביר את הטרנד, אבל לא יצר אותו. באופן כללי יש טרנד של תחדישים מחוץ לאקדמיה ללשון עברית, שרובם משחקי מילים או הֶלחמים. הֶלְחֵם הוא מילה שהיא צירוף של שתי מילים, כמו רמזור וכדורגל. הלחמים חדשים –
שתולבקיסטים (של עידו קינן),
חמודיצה (בחורה יפה עם שם מזעזע) וגם
דיבורשת, שהוא סלנג אינטרנטי.
דיבורשת
אני מכניסה לקטגוריה הזאת גם מגמות שפעם נחשבו שגיאות כתיב והיום גם אנשים אינטליגנטים עושים אותם – אבל רק כשהם כותבים באינטרנט או בסמסים: קיצור מילים (בצפר, גמני, משו), שיבושים כמו "בַקְשה" ו-"כנסו" שראיתי אפילו בפרסומים של האוניברסיטה העברית והתחלחלתי וכו'.
דבר נוסף שהרשת הנחילה לנו היא שימוש בראשי תיבות באנגלית. אנשים היום אומרים לוֹל, אוֹמֶג וכו'.
רשת"בים
ראשי תיבות בעברית הם דווקא מורשת צבאית, אבל נכנסים עכשיו לכל מקום, החל מ
גבנ"צ (או
גבינ"צ) וכלה ב
צח"צ (ציץ חגורה ציץ – מה שקורה כשיש חגורה אלכסונית). רשת"בים כמו
או"ם ו-
נדל"ן כבר מושרשים לגמרי. ארה"ב פעם היו קוראים ארצות הברית, והיום כבר יש שקוראים אַרְהַבּ (ושמעתי גם ארהב הברית).
אנגלית
טרנד השימוש באנגלית הוא חלק מהחיקוי שלנו את התרבות האמריקאית. הוקמו המון בתי עסק עם שמות באנגלית והמגמה ממשיכה גם היום. מנגד קיימת היום גם מגמה לחזור לעברית. יותר ויותר בתי עסק בוחרים שמות עבריים. למשל חנות הלבשת-הבית
בד בבד, חנות הטפטים
מִטְפַּטִּים, שאפילו מנוקד נכון (!) ואחד האהובים עליי –
בָּרָא – חנות למוצרי קוסמטיקה טבעיים ברח' דיזנגוף שהשם שלה לא רק מנוקד נכון אלא גם עם טעמי המקרא.
חלק מהאנגלית בעברית בא מדיבורשת או סלנג מחשבים, כולל פעלים בפיעל: לקנסל (cancel), לדלט (delete), ללנקק, לפרוורד, לאמלל (לשלוח אי-מייל) או סתם המילה מייל. כשהמילה האנגלית מכילה את הצליל i, משתמשים בהפעיל: להקליק, להטוויט וכו'.
במגזרים מסוימים עדיין מדברים חצי אנגלית חצי עברית. מילים שאין להם מקבילה עברית או שהמקבילה היא תחדיש של האקדמיה שלא ממש התקבל – אינטגריטי, מיינד, טרנד, לוק, ביץ' וכו'.
יש אנשים שחושבים שגם המילה קניון היא מאנגלית, אבל היא לא. קניון באנגלית זה הגרנד קניון – תופעה גיאולוגית. קניון בעברית הוא הלחם של קניות וחניון, תחדיש של דוד עזריאלי משנות ה-80.
צהלית
צה"ל הוא המקור הפורה ביותר לסלנג עברי: אחי/אח שלי, תותח, כלי, שאקל (למרות ששאקל במקור זה אנגלית, אבל המשמעות שונה לגמרי), הלמוט וכו'.
—
כמו שאתם רואים, גם התחקיר "המלא" ששלחתי הוא על קצה המזלג. אי אפשר להקיף הכול. היום בנושא סלנג צבאי הספקתי אפילו פחות – התוכנית תשודר ברביעי הבא והתחקיר המלא ששלחתי יעלה לבלוג באותו ערב (שהוא במקרה גם ערב יום הולדתי העברי).
רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני דיוק). צרו קשר מכאן.
רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני דיוק). צרו קשר דרך האתר שלי.
לפוסט הזה יש 4 תגובות
יש הבדל בניקוד (של הקו"ף) בין קניון בטבע לקניון שהורס את הטבע?
בשנה שעברה ערכתי סקר (במייל) על כ-50 אנשים, לראות אילו חידושי אקדמיה הצליחו יותר ואילו פחות. בהמשך ניסיתי לראות אם אפשר להסביר את זה ע"י תיאוריה שהיא לשונית בלבד (ולא מתייחסת לתרבות, סביבה וכו') – תיאוריית האופטימליות.
רוצים לנחש את התשובה?…
למקימי דווקא יש אתר. ושליחת מיילים מסומים אכן מאמללת.
אבל לדלט? לקנסל?!
חייבת לשתף אתכם בשני טרנדים שאני ממש אוהבת…
לוורבל – להביע במילים…
ו – "זה עושה כל" שזה תרגום של it makes sense ונכנס מאוד חזק בהייטק הישראלי.