Previously on לך תדע: בגן הילדים מלבלבת האהבה בין שרון וגל, על רקע התחביב המשותף. לך תדע – פרק א. אחרי פרידה רבת שנים, שרון מתקשה להשתקם. לגל דווקא יש משפחה למופת. שרון מנסה לפתח מערכות יחסים, אחת מהן החזיקה מעמד שנתיים. לך תדע – פרק ב'. היא הסתיימה כמו האחרות, ואז הייתה תקופה של בדידות מזהרת. לך תדע – פרק ג'. יום אחד ברמזור, רואה שרון דמות חדשה, ששמה עדיין אינו ידוע. קובעים להיפגש בשתים עשרה בלובי של הספרייה. לך תדע – פרק ד. הפגישה עולה יפה, הפרשי השנים אינם מפריעים, ועד סוף היום כבר ברור שזה זה. לך תדע – פרק ה. במשך שנתיים מתפתחת זוגיות נפלאה בין שרון וגל ג', עם הרבה בישולים משותפים. לך תדע – פרק ו'. המשך זוגיות מופלאה לך תדע – פרק ז.
אחרי יום השנה הרביעי להיווסדנו התחלנו לדבר על משפחה. מסיבות שונות ומגוונות החלטנו על אימוץ. נפגשנו עם כמה זוגות שאימצו, התחלנו ממש להתעניין בניירת ואף פצחנו בהליכי אימוץ. התור לאימוץ תינוק נורא ארוך ומערימים מיליוני קשיים. ואיך שהפקידים מסתכלים עליך בעוינות מהולה ברחמים… היה די ברור שזה חסר סיכוי. אז חשבנו לאמץ ילד וילדה כבר גדולים. שוב נפגשנו עם כמה זוגות שאימצו … היה מתיש, אבל לנגד עינינו הייתה המטרה – משפחה.
ההורים היו מאוד בעד. אמא שלי לא יודעת על הקטע של הנזלת. היא עדיין חושבת שנגמלתי מזה אחרי גל א'. אני תוהה אם היא הייתה אוהבת את גל אותו דבר גם אם היא הייתה יודעת שזה מה שהיינו עושים ביחד כל ערב אחרי "מבט" או, אם יש אורחים, אחרי שהאורחים הולכים. לדעתי כן, והיא גם הייתה ממשיכה לאהוב אותי. היא עמדה כבר בדברים קשים יותר, ובכבוד.
החלק הזה, של האימוץ, או בכלל של ילדים, הוא החלק השוחק של כל מערכת יחסים, ואם עוברים את זה – אפשר לעבור הכל. אבל אולי זה עדיין לא התאים לגל בגיל עשרים ושש. אולי ההתלהבות הייתה רק מצדי ומצד גל היה פשוט שיתוף פעולה כדי לא להשבית לי את השמחה. אולי אם לא הייתי כל כך בתוך העניין של האימוץ הייתי רואה את ההתרחקות. אבל אפילו עכשיו, במבט לאחור אני לא רואה שהייתה התרחקות.
סוף בשבוע הבא – אותו יום אותה שעה.
