מבוא לתרבות איראן הקדומה (2)

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

מתוך המבוא לסדרה "תרבות איראן הקדומה" ששודרה באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009.

לחלק א

סיפורנו מתחיל לפני אלפי שנים. כמה אלפים – אף אחד לא יודע בדיוק. השבטים שהיום אנו קוראים להם הודו-אירופים, ישבו במקום שאינו הודו ואינו אירופה. ככל הנראה בערבות הדרומיות של ברית המועצות לשעבר. ואז קבוצה מהם, שנקראה השבטים האריים, החלה לנדוד דרומה. השבטים האריים נקראו בלשונם אַרְיַה. משמעות המילה אריה – אציל. המילה נגזרת מהמילה ארי – אורח. כלומר  מכניסי אורחים.

   
במאה העשרים נעשה שימוש לא נכון במונח ארים לציון גזע אחר לגמרי שלא הצטיין בהכנסת אורחים. הגרמנים אינם ארים מבחינה אתנית, למרות שהיטלר אכן שאל את השם מהשבטים האריים, ומסיבה זו איראן גם תמכה בגרמניה במלחמת העולם השנייה. הדברים המשותפים לגרמנים ולאיראנים – אכזריות יצירתית, שמשתקפת בכתבי ההיסטוריונים היווניים ועד לגזרות על היהודים במאות השש עשרה והתשע עשרה; שאיפה לדיוק, שמשתקפת בלוח השנה הפרסי, שהוא המדויק מכל לוחות השנה; ואהבת חוקים שמשתקפת בשפע ספרי ההלכה מהתקופה הסאסאנית, ובאה לידי ביטוי גם בתקופת המהפכה האסלאמית במאה העשרים.
   

השבטים הארים נדדו דרומה. חלק המשיכו עוד דרומה להודו, וחלק נדדו מערבה, למקום שהם קראו לו (ארצם) של הארים, ובלשונם – אָרְיָאנָאם. השם התקצר עם השנים, הפך בפרסית אמצעית ל-אֵיראן, ובפרסית חדשה ל-איראן. משמעות השם, אם כן – ארצם של הארים.
   

בהודו ניתן לראות את התקדמות הפלישה הארית ההיסטורית בעיניים: ככל שמצפינים בתת היבשת, האנשים בהירים יותר ותווי הפנים שלהם דומים יותר לשלנו, בני המערב. ככל שמדרימים, האנשים כהים יותר ותווי הפנים שלהם שונים. בנוסף לכך, ניתן לשמוע את ההבדלים בין הלשונות המדוברות בצפון הודו, שהן ממוצא הודו אירופי וניתן לזהות בהן מילים כמו אב, אם ואח – לבין לשונות הדרום, שהן דראווידיות – כלומר הלשונות שדוברו בהודו במקור, לפני הפלישה הארית מצפון.
   

ארצם של הארים, הלא היא איראן, משתרעת הרבה מעבר לגבולות איראן המדינית של היום. מבחינה לשונית, אתנית ותרבותית, איראן מגיעה מסין ואפגאנסתאן [זוהי פשרה בין התעתיק המדויק והמזעזע אפע'אנסתאן לבין התעתיק המקובל והמזעזע אפגניסטן] במזרח ועד עראק במערב, ועד לקווקז ולבוכרה בצפון.
ניתן לעקוב אחר מסלול הנדידה ואחר תפוצתם של הארים גם במחקר לשוני וגם בניתוח גנטי. תפוצתן של מוטציות גנטיות שונות מעידה על מסלולי נדידה המתאימים לתפוצת השפות.
  

להמשך

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני איראן הקדומה). צרו קשר דרך האתר שלי

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 6 תגובות

  1. הדס

    תמר, מרתק כתמיד. את כל כך יודעת הרבה בלשון-בלשונות-וגם מעבר לכך. כל הזמן את לומדת?

  2. תודה תודה.
    אני תמיד לומדת, גם אם זה במסגרות פורמליות (23 שנות לימוד, אם סופרים מכיתה א') וגם מקריאה וחיפוש ולימוד עצמי ודרך הילדים שלי, שהם תירוץ נפלא לבילוי במוזיאוני מדע.
    לכן כשבאתי לכיתה של הבן שלי לפני שנתיים לשיעור על שמות החודשים בעברית, יצא בסוף שיעור אסטרונומיה ויכולתי להסביר להם גם על זה ברמה מספיק גבוהה לכיתה ב'.
    בעבר גם הייתי מה שקוראים בסנסקריט ekashrutadhara, כלומר זוכרת כל דבר ששמעתי פעם אחת. היום אני כבר לא זוכרת אחרי פעם אחת, אבל גם למדתי לבדוק ולסנן שזה לא פחות חשוב…

  3. mahdiyar570@gmail.com

    היי, יקר רופא גברת, אנחנו עם שוחר שלום כמו סיירוס, סיירוס, שהציל אותך מהידות של הבבלים

כתיבת תגובה

עוד פוסטים