מבוא לתרבות איראן הקדומה (3)

מתוך המבוא לסדרה "תרבות איראן הקדומה" ששודרה באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009.

חלק א חלק ב

מבחינה לשונית, איראן הייתה משחר ההיסטוריה ועודנה ארץ של לשונות ולהגים. באיראן של היום מדוברות גם שפות שאינן איראניות, אך אלה אינן מעניינה של סדרה זו. אסתפק רק בציון העובדה שכ-40% מתושבי איראן המדינית של היום אינם דוברים פרסית כשפת אם.

איראן הלשונית,לעומת זאת, משתרעת הרבה מעבר לגבולותיה של איראן המדינית: באפגאנסתאן מדברים דַרִי, שהוא ניב של פרסית. דובר פרסית ודובר דרי יכולים לנהל ביניהם שיחה ללא כל קושי. בעראק יש דוברי פרסית רבים. עִרָאק ובַּגְדָאד הם שמות איראניים. משמעות השם בגדאד בפרסית אמצעית היא "העיר שניתנה, או נבראה על ידי האל": בג – אל, דאד – ניתן או נברא. ובעברית – נתניה. משמעות השם עראק היא "ארץ השפלה". ממש הולנד של המזרח התיכון.

בבוכרה מדברים ניב של פרסית הנקרא תאג'יכית, שגם הוא מובן כמעט לחלוטין לדוברי פרסית. עד כדי כך שהסופר היהודי שמעון חכם, שפרסם ספרים ומאמרים רבים בתאג'יכית יהודית בתחילת המאה העשרים, קורא ללשונו "לשון פארסי צח". יהודי הקווקז מדברים ג'והורי, שגם היא ניב של פרסית, והמוסלמים באזור מדברים גם הם להגים איראניים, אם כי לא פרסיים.

פרסית היא שפה אחת מני רבות במשפחת הלשונות האיראניות. לפני ההסבר הלשוני, יש לעשות סדר בבלגן (גם בלגן היא מילה פרסית ונדבר עליה בהרצאה האחרונה בסדרה) ולעמוד על ההבדלים והקשרים בין איראן ופרס.

איראן היא ארצם של הארים – על שם ההשתייכות האתנית של  התושבים. פרס הייתה מרכז השלטון בתקופות שונות. בתקופה האח'מנית, תקופתם של אחשורוש, דריוש, כורש ובני שושלתם, היה שם המחוז פָּארְסַה. מחוז פארסה, הנקרא בימינו פָארְס (פ' רפויה), שוכן לחופו של המפרץ הפרסי (המפרץ קרוי על שם המחוז). מכיוון ששם היה מרכז השלטון, משם יצאה גם שפת השלטון, שהשתלטה עם השנים על כל הטריטוריה, ולכן גם לתרבות קוראים על שם מחוז זה. מכיוון שמלכי איראן ברוב התקופות היו פרסים, נוצר בלבול בין השם איראן – שם אתני המתייחס לטריטוריה כולה – לבין השם פרס – שמו של מחוז השלטון.

המשך ב-18.9

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני איראן הקדומה). צרו קשר דרך כאן