מבוא לתרבות איראן הקדומה (3)

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

מתוך המבוא לסדרה "תרבות איראן הקדומה" ששודרה באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009.

חלק א חלק ב

מבחינה לשונית, איראן הייתה משחר ההיסטוריה ועודנה ארץ של לשונות ולהגים. באיראן של היום מדוברות גם שפות שאינן איראניות, אך אלה אינן מעניינה של סדרה זו. אסתפק רק בציון העובדה שכ-40% מתושבי איראן המדינית של היום אינם דוברים פרסית כשפת אם.

איראן הלשונית,לעומת זאת, משתרעת הרבה מעבר לגבולותיה של איראן המדינית: באפגאנסתאן מדברים דַרִי, שהוא ניב של פרסית. דובר פרסית ודובר דרי יכולים לנהל ביניהם שיחה ללא כל קושי. בעראק יש דוברי פרסית רבים. עִרָאק ובַּגְדָאד הם שמות איראניים. משמעות השם בגדאד בפרסית אמצעית היא "העיר שניתנה, או נבראה על ידי האל": בג – אל, דאד – ניתן או נברא. ובעברית – נתניה. משמעות השם עראק היא "ארץ השפלה". ממש הולנד של המזרח התיכון.

בבוכרה מדברים ניב של פרסית הנקרא תאג'יכית, שגם הוא מובן כמעט לחלוטין לדוברי פרסית. עד כדי כך שהסופר היהודי שמעון חכם, שפרסם ספרים ומאמרים רבים בתאג'יכית יהודית בתחילת המאה העשרים, קורא ללשונו "לשון פארסי צח". יהודי הקווקז מדברים ג'והורי, שגם היא ניב של פרסית, והמוסלמים באזור מדברים גם הם להגים איראניים, אם כי לא פרסיים.

פרסית היא שפה אחת מני רבות במשפחת הלשונות האיראניות. לפני ההסבר הלשוני, יש לעשות סדר בבלגן (גם בלגן היא מילה פרסית ונדבר עליה בהרצאה האחרונה בסדרה) ולעמוד על ההבדלים והקשרים בין איראן ופרס.

איראן היא ארצם של הארים – על שם ההשתייכות האתנית של  התושבים. פרס הייתה מרכז השלטון בתקופות שונות. בתקופה האח'מנית, תקופתם של אחשורוש, דריוש, כורש ובני שושלתם, היה שם המחוז פָּארְסַה. מחוז פארסה, הנקרא בימינו פָארְס (פ' רפויה), שוכן לחופו של המפרץ הפרסי (המפרץ קרוי על שם המחוז). מכיוון ששם היה מרכז השלטון, משם יצאה גם שפת השלטון, שהשתלטה עם השנים על כל הטריטוריה, ולכן גם לתרבות קוראים על שם מחוז זה. מכיוון שמלכי איראן ברוב התקופות היו פרסים, נוצר בלבול בין השם איראן – שם אתני המתייחס לטריטוריה כולה – לבין השם פרס – שמו של מחוז השלטון.

המשך ב-18.9

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני איראן הקדומה). צרו קשר דרך כאן

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 53 תגובות

  1. הדס

    אז היית קוראת לעם היושב באיראן איראנים או פרסים?
    יהודים יוצאי אותה ארץ מכנים את עצמם פרסים
    איך מכנים את עצמם האנשים שחיים במדינה זו?

  2. אולי בפרסית נתן זה סוג של ברא

    בעברית נתן זה לא ברא. נתניה זה לא בראיה.

  3. @הדס – אני קוראת להם איראנים.
    הלהגים (ניבים) האיראניים לא כולם פרסיים.

    מהעם היושב באיראן, יש כאלה שמכנים את עצמם איראנים ויש כאלה שמכנים את עצמם פרסים. יש לי חברה שהתביישה בילדותה (בשנות ה-50-60) להיות פרסית, אז היא קראה לעצמה איראנית. רוב הגולים שפגשתי קוראים לעצמם איראנים גולים ולא פרסים גולים.

    אני חושבת שבפי רוב דוברי העברית האיראנים הם אלה שרוצים להרוג אותנו והפרסים הם אלה שמבשלים מעלף, מדברים במבטא של יוסף שילוח ומצטיינים במסחר.

    ו-@אולי_בפרסית_נתן_זה_סוג_של_ברא – נכון שבעברית אלה שני פעלים שונים, אבל בפרסית שני פעלים הודו אירופיים התאחדו ל-dā וההבדל הוא רק על פי הקשר. במסגרת פיזור ההבטחות לפוסטים חפרניים, אני מבטיחה בהקשר זה פוסט עתידי על נישוף ונִטרול ניגודים.

  4. איתמרק

    השורש "דאד" משמעותו 'לתת' גם בפרסית מודרנית, לא?

  5. היי, איתמר!
    איזה כיף לראות אותך פה (למרות שאני מכירה אותך בערך יומיים וגם זה רק וירטואלי).

    ונכון, דאד הוא גזע העבר של הפועל לתת, וגם קיים במשמעות "חוק".
    בפרסית עתיקה ואמצעיתמשמעות המילה היא "ניתן", וזה נושא לפוסט חפרני שלם על ארגטיביות והשלכותיה על השפה הפרסית החדשה. מעניין מי יישאר בו עד הסוף.

  6. טלי

    מעניין מאוד!

    לגבי בגדד- איך זה שם פרסי? בגדד קרובה מאוד למפרץ הפרסי אבל היא הוקמה על ידי החליפים מבית עבאס שבתחילה היו ערבים. רק לאחר מכן האמפריה נהייתה מוסלמית כללית.

  7. לפי אנציקלופדיה איראניקה (וגם לפי ויקיפדיה, אבל היא מקור פחות אמין), היה שם מקום יישוב קטן עוד לפני שהח'ליפים העבאסים קבעו שם את בירתם, קצת כמו ירושלים, בעצם. אמנם התושבים כנראה דיברו ארמית ולא פרסית, אבל המקום היה תחת שלטון סאסאני (האימפריה הפרסית השנייה, מאה 3 – הכיבוש האסלאמי) במשך שנים רבות, וכנראה זאת הסיבה שניתן לו שם פרסי.

  8. סקרן

    ואני תוהה אם השם "עילם" הוא מקורי שלך או שהוספת אותו בעקבות התעניינות באיראן?

  9. לא ולא. אולי קצת.
    זה שם המשפחה של אבי ילדיי.
    אמנם לא נישאנו כדת משה וישראל, או כדת מדינה זרה כלשהי, אבל החלפתי בתעודת הזהות כדי שיהיה לי אותו שם משפחה כמו הילדים שלי וכדי שנצביע באותה קלפי.
    הקשר האיראני יצא מגניב, אבל לא היה מכוון (אולי מלמעלה).

  10. עדי

    הייתי רוצה לדעת מה הפירוש לשם משפחה תהביליאן.

  11. עדי

    אני ממש רוצה לדעת…

  12. תמר

    הרבה שמות משפחה פרסיים מסתיימים ב-יאן.
    -אן היא סיומת רבים, ו-י' היא סיומת שם תואר, כמו בעברית (אבל בלי קשר אטימולוגי).
    לכן "תהביליאן" הם התהבילי-אים (בניו של תהביל או אלה שקשורים לתהביל).
    בד"כ מה שלפני ה-י הוא שם האב, אבל אני לא מכירה שם כזה תהביל. יש שתי מילים ערביות שמבוטאות בפרסית tahvil ו-tahbil, אבל אף אחת מהן לא הגיונית פה.

  13. עדי

    ממש תודה!

  14. עדי

    אולי את יכולה להגיד לפחות מי זה, ומי ניראה לך פיתח את השם?

  15. עדי

    בס"ד
    דרך אגב מה הפירושים של המילים:tahbil,tahvil?
    ויתכן ששם משפחה זה קשור ל'בן טבאל' מהתנ"ך?

  16. תמר

    תהביל זה מאותו שורש של אהבל. אני לא יודעת אם המילה קיימת, אבל פרסים יוצרים מילים ערביות חופשי חופשי.
    תחויל זה העברה, שזה גם מאוד לא הגיוני לי כשם משפחה עברי.
    שיבוש של בן טבאל נשמע לי הכי הגיוני. בעצם אמור להיות טבאיליאן, משהו כזה.

  17. עדי

    לסבא שלי קוראים לו ללזר(הוא פרסי) יש פירוש?

  18. עדי

    וכן מה פירוש סבגי(שם משפחה)?

  19. תמר

    לאלה-זאר הוא שדה צבעונים.
    איך את מנקדת סבגי?

  20. עדי

    מה זאת אומרת שדה צבעונים?
    סא- בא- גי
    (זה בן)

  21. עדי

    א)מה זאת אומרת שדה צבעונים?
    ב)סא-בא-גי
    ג)אני בן

  22. תמר

    אופסליחה.
    יש מגיבה פעילה בשם עדי ולא שמתי לב לשם המשפחה.
    שדה צבעונים זה שדה מלא פרחי צבעוני.
    אני צריכה לבדוק את סאבאגי ומבטיחה תשובה בהקדם 🙂

  23. עדי

    (זה שם משפחה כודי-אירני)

  24. עדי

    *כורדי

  25. עדי

    מצאת משהו?

  26. עדי

    את עדיין מגיבה על שאלות באתר?

  27. תמר

    חודש אספנד היה מטורף, אבל עכשיו שנה חדשה וזמן פחות לחוץ.
    עכשיו אוכל להתפנות לחקור דברים כמו סאבאגי וחיות אחרות… 🙂

  28. עדי

    מה ז"א חיות אחרות..חח..?

  29. עדי

    ומה זה אספנד-זה לא יהודי בכלל?!?

  30. תמר

    כמו עברית וחיות אחרות. הצטברו המון שאלות על שולחני הקט.
    ואספנד זה החודש האחרון בשנה הפרסית, שכלל השנה את טירוף פורים ועוד שלושה שבועות חסרי נשימה בעבודה.

  31. עדי

    עם כל הכבוד לעבודה אנו לא חוגגים חגי גויים אלא רק יהודיים!
    מצאת משהו עם סאבאגי(שם משפחה כורדי-איראני)?

  32. עדי

    תיקון טעות: כורדי-טורקי

  33. עדי

    ידוע לך אולי איזה שבטים ישבו באזור טהרן?

  34. תמר

    לפי המיקום הגיאוגרפי שלה – כנראה שבטים מֶדִים (מִמַּדַּי)

  35. עדי

    התכוונתי משבטי ישראל שגלו לאזור זה.

  36. עדי

    השבטים שהתנחלו באזור פרס הם:חלק מלוי חלק,חלק ממנשה,ומבנימין ויהודה כמובן נראה לך שיש עוד שבטים ?(כמו נפתלי..)

  37. תמר

    אה, גדול.
    אני ישר מבינה מה שאני יודעת.
    אין לי מושג אילו שבטים ישבו שם. אני בספק אם מישהו יודע.

  38. עדי

    מה הפירוש של השם סנובר?

  39. תמר

    איך מנקדים את זה והאם זה פרסית?

  40. עדי

    ודאי, שם של יהודי'ה פרסי'ה סנו-חולם, באר.

  41. עדי

    מצאת משהו בעניין?

  42. עדי

    למה את לא עונה ומגיבה?

  43. תמר

    יש לי תקופה עמוסה. אני גם לא כתבתי בבלוג יותר מדיי זמן.

  44. עדי

    בכל זאת אולי מצאת משהו לגבי השם 'סנובר' ?

  45. איתמרק

    עדי,
    אני בטוח שתמר תודיע לך כשיהיה לה זמן לברר. לא תמיד בלוגרים יכולים לענות על כל השאלות של כל הקוראים שלהם (ואת זה אני אומר מנסיון), למרות שרובן מאוד מעניינות.
    בינתיים, למה שלא תנסי אצל ארגון יוצאי איראן או משהו בסגנון? ואולי זה בכל זאת שם ממקור ערבי?

  46. עדי

    בולשיט! לפי הדת זה יראה+שלום=ירושלים

  47. תמר

    עם הדת אני לא מתווכחת.

  48. עדי

    דרך אגב מצאת משהו לגבי השם סנו-באר ?

  49. עדי

    את לא פנויה עדיין?

כתיבת תגובה

עוד פוסטים