מבוא לתרבות איראן הקדומה (4)

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

מתוך המבוא לסדרה “תרבות איראן הקדומה” ששודרה באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009.

חלק א חלק ב חלק ג

השפה הפרסית שייכת לענף הדרום מערבי של משפחת השפות האיראניות. משפחת השפות האיראניות, כזכור, שייכת לענף הארי, או ההודו-איראני, של משפחת השפות ההודו אירופיות. הדמיון לשפות אירופה ניכר עד היום במילים המציינות בני משפחה, כמו מָאדַר  – “אם”, פֶּדַר – “אב”, בַּרָאדַר – “אח”, ו-דֹכְתַר “בת”; במילים המציינות אברי גוף, כמו פָּאי – “רגל”, לַבּ “שפה”, נָאפֶה “טבור”; ובחלק משמות המספרים, למשל דוֹ “שתיים”, פַּנְג’ “חמש” (השוו ל-פֶּנְטָה היווני), הַפְת “שבע” (השוו ל-הֶפְּטַה ביוונית), נוֹ “תשע”,  סַד – “מאה” (השוו ל-סֶנְט ול-סְטוֹ ברוסית).
השפות האיראניות מתחלקות מבחינה גיאוגאפית לשפות מזרחיות ומערביות, והשפות המערביות מתחלקות לדרום וצפון. לשונות הצפון הן לשונות מֶדִיוֹת – כלומר צאצאיות של לשון מָדַי. אמנם השפה המֶדִית עצמה לא שרדה, אך בנותיה שרדו וניתן לזהות את השפעותיה על השפה הפרסית.
בזמן, מתחלקות השפות האיראניות לשפות עתיקות, אמצעיות וחדשות, כאשר הגבול בין לשונות עתיקות ואמצעיות ברור מאוד – יש ביניהן כמה מאות שנים ללא תיעוד לשוני – והגבול בין שפות אמצעיות וחדשות הוא מטושטש מאוד. יש ניבים המדוברים עד היום המציגים מאפיינים של שפות איראניות אמצעיות. השפה היחידה שיש לה תיעוד רצוף במעבר מהתקופה האמצעית לתקופה החדשה היא הפרסית – לשון השלטון.
הנביא זַרַתוּשְטְרַה וממשיכי דרכו בעת העתיקה, חיברו את מזמוריהם בשפה הנקראת אָוֶסְטִית. זוהי שפה איראנית מזרחית עתיקה, הנקראת על שם כתבי הקודש האיראניים, האָוֶסְטַה. זרתושרטה וחבריו מן הסתם לא קראו לשפתם בשם זה. אם קראו לה. האווסטה מורכבת משני חלקים הכתובים בשני ניבים שונים. החלק המיוחס לזרתושטרה הוא הגָאתות (גָאתָ’א) – המזמורים, הכתובים בלשון ארכאית הרבה יותר משאר האווסטה. חלק מהחוקרים טוענים שזוהי הוכחה לכך שזרתושטרה חי לפחות 400 שנה לפני התחברות החלק המאוחר של האווסטה (נקרא גם “אווסטה צעירה”. הכל יחסי), אך קדימות לשונית אינה מעידה על קדימות כרונולוגית. גם השפה הערבית בת זמננו היא ארכאית הרבה יותר מהעברית התנ”כית, והגרמנית של היום ארכאית יותר מהאנגלית של שייקספיר. מכאן שלא ניתן לקבוע את זמנה של שפה על פי מאפייניה הארכאיים. לזרתושטרה ולדתו תוקדש רוב הסדרה, שכן זו הייתה הדת השלטת באיראן עד השתלטות האסלאם. הדת קיימת עד היום, בעיקר בהודו, ושני הנציגים המפורסמים שלה במאה העשרים הם פרדי מרקורי המנוח וזובין מהטה ייבדל לחיים ארוכים [בוויקיפדיה כתוב שפרדי מרקורי היה פרסי. זה לא מדויק, אבל ארוך מדיי בשביל סוגריים. עוד הבטחה לפוסט עתידי].
זרתושטרה ייסד את דתו על בסיס הדת ההודו איראנית הקדומה, שעדיין נהוגה בהודו. אבל מכיוון שהוא הפך את הטובים ואת הרעים, הדת אובססיבית מאוד על ענייני טוב ורע, טומאה וטהרה, אמת ושקר. סיפורי הקוֹסְמוֹגוֹנְיָה והאֶסְכָטוֹלוֹגְיָה שלה – כלומר בריאת העולם ואחרית הימים – שונים מכל המוכר לפני כן, ולהם גם תוקדש הרצאה בסדרה.
האווסטה הייתה שפה שבעל-פה במשך מאות ואולי אלפי שנים. הסיבה לכך היא שכל עוד השפה נשארת בלתי כתובה, היא נשארת במימד הרוחני, שם היא יכולה להיות טוב טהור. ברגע שמעלים את השפה על הכתב היא הופכת לדבר גשמי, ובעולם הגשמי טוב ורע יכולים להתערבב. בשלב מסוים בהיסטוריה, אחרי מלחמות וכיבושים שהטראומטי בהם היה של אלכסנדר מוקדון ואחרי שחלקים גדולים מהאווסטה אבדו לבלי שוב, הבינו שאם לא יעלו את כתבי הקודש על הכתב קיים סיכוי שהם יאבדו לנצח. לכן הוחלט לעשות זאת גם במחיר חשיפת כתבי הקודש לכוחות האופל.
דבר דומה קרה עם כתבי הקודש ההודים, אך מסיבה שונה לגמרי: הוֶדוֹת עברו בעל פה במשך מאות ואולי אלפי שנים לפני שהועלו על הכתב. הסיבה במקרה ההודי היא, כמאמר השיר: ידע הקיים בספרים וכסף בידי האחר – בהגיע שעת האמת, אין זה ידע, ואין זה כסף  (תרגום: דוד שולמן, סנסקריט – מבוא לשפת האלים).
המשך ב-27.9

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני איראן הקדומה). צרו קשר דרך האתר שלי

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש תגובה אחת

כתיבת תגובה

עוד פוסטים

Real Life lover

@liors כבר קיבל ממני פוסט סקסי עם הקדשה אישית, והנה בא עוד אחד. על יחסים. יצא בינוני.

קרא עוד »