סדרת פוסטים מעובדת מתוך ההרצאה על מגילת אסתר והאימפריה האח'מנית, מהסדרה על תרבות איראן הקדומה שנתתי באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009.
תוספת מאוחרת: הסדרה יצאה לאור כספר באוגוסט 2011: הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית.
ההרצאה על מגילת אסתר הייתה הרצאת הדגל — וההרצאה היחידה שלי — במשך מספר שנים. מאז התפתחתי. מגילת אסתר היא ההרצאה לפורים, ומההקדמה שלה התפתחו בעצם כל ההרצאות האחרות שלי.
תקציר הפרקים הקודמים: אחשורוש ממגילת אסתר מזוהה עם המלך האח'מני חְשַיָרְשַ הראשון. כמו כולם, גם הוא אהב להילחם ולשתות.
ולמה ארך המשתה רק שמונים ומאת יום? משום ששושן הייתה בירת החורף של המלכים האח'מניים. שושן הוא שמה העילמי של העיר, הנקראת כיום בפרסית שוש ובלשונות אירופה סוזא. זוהי אחת הערים העתיקות ביותר בעולם, עם שרידי ציוויליזציה בני 7000 שנה. במשך אלפי השנים האלה שימשה שושן כבירת ממלכות שונות, ונחרבה מספר פעמים. כיום היא עומדת חרבה, כשהאחרון בין מחריביה היה צדאם חסין. שושן שוכנת במחוז שנקרא כיום ח'וזיסתאן, והוא המחוז החם ביותר באיראן. בתקופת המקרא שכנה במקום זה ממלכת עילם – ואכן, בספר עזרא (ד:ט) בין העמים שכתבו למלך ארתחשסתא נגד היהודים, ניתן למצוא את "שושנכיא דהיא עלמיא" – אנשי שושן, דהיינו העילמים.
שושן הייתה בנויה ממבצר ומעיר תחתית. המילה האכדית למבצר היא בִּירתוּ, ומכאן המילה בירה. שושן הבירה היא, אם כן, מבצר שושן. שם שכן ארמון המלך ושם מתרחשת הדרמה. העיר התחתית – "העיר שושן" – מוזכרת רק פעמיים במגילת אסתר, בהקשרים של תגובה רגשית למתרחש במגילה. "והמלך והמן ישבו לשתות והעיר שושן נבוכה" (ג:טו, סוף פרק ג אחרי שמתקבלת ההחלטה להרוג את כל היהודים), " וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן; וְהָעִיר שׁוּשָׁן, צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה" (ח:טו).
לקריאת מגילת אסתר – היה או לא היה? חלק 3.
רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני שמחה וצהלה). העבירו לרכז/ת התרבות שלכם להזמנת הרצאה לפורים.
לפוסט הזה יש 2 תגובות
זה נשמע שההתייחסות אל העיר שושן היא בהקשר של האנשים שלה. בניגוד להגדרה היום שדומה יותר למטרופולין.
פינגבק: מגילת אסתר « עברית וחיות אחרות