מגילת אסתר – היה או לא היה? (5)

סדרת פוסטים מעובדת מתוך ההרצאה על מגילת אסתר והאימפריה האח'מנית, מהסדרה על תרבות איראן הקדומה שנתתי באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009.

תוספת מאוחרת: הסדרה יצאה לאור כספר באוגוסט 2011: הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית.

תקציר הפרקים הקודמים: אחשורוש ממגילת אסתר מזוהה עם המלך האח'מני חְשַיָרְשַ הראשון. כמו כולם, גם הוא אהב להילחם ולשתות.

שושן הבירה היא מקום אמיתי.

משתה אחשורוש משקף באופן מהימן ביותר את הווי החצר האח'מנית, וסריס לא חייב להיות מסורס.

זה בסדר שאחשורוש מקבל החלטות בשיכרות, וזה גם בסדר שהוא לא יודע קרוא וכתוב.

מלבד בקיאות גדולה בהלכות החצר, מפגין מחבר המגילה גם שליטה ברזי השפה הפרסית העתיקה. השימוש במונחי שלטון מפרסית עתיקה אינו מפתיע, משום שאלה המונחים שהיו שגורים בפי כל: אחשדרפנים, פתגם, דת, פרתמים וכו'. לעומת זאת ישנן עדויות לכך שהסופר אפילו חשב בפרסית עתיקה, והכיר לא רק את המילים אלא גם משמעויותיהן המקוריות:

בפרק ג פסוק יא, אחרי שהמן מציע לאחשורוש כסף כדי לחסל את היהודים, אומר לו אחשורוש "הכסף נתון לך והעם לעשות בו כרצונך".

סליחה?! עם כל הכבוד, מדובר כאן במלך פרסי, ופרסים יודעים לנהל את כספם קצת יותר טוב מזה. מציעים לך כסף ואתה נותן במקום לקחת?!

קיימת הפרשנות המקובלת, שאחשורוש כל כך השתכנע בנחיצות המבצע, שהוא הסכים לשלם כדי שזה יבוצע על הצד הטוב ביותר.זה, תסלחו לי, פירוש הגננת. פרסים אמנם אינם קמצנים כפי שנוהגים לומר עליהם (מישהו פעם נכנס לבית פרסי ויצא רעב? אז זהו), אבל הם כן יודעים לנהל את הכסף שלהם מעולה. אז אין דבר כזה שמציעים לך כסף + משהו שאתה רוצה ואתה תיתן כסף במקום לקחת. פשוט אין.

חוקרים אחרים גורסים כי אוצר המלך היה מרוקן ביותר אחרי מלחמותיו עם היוונים ומשתאותיו הפזרניים, ומה שהמן הציע הוא לתת למלך עשרת אלפים כיכר כסף מתוך כל הביזה. המלך בסך הכל אומר – keep the change.

אבל אם מתרגמים את המשפט לפרסית עתיקה, מסתבר שאין שום צורך להסביר: בפרסית עתיקה "הכסף נתון לך" יהיה ardatam tava dātam, וזו הדרך הנורמלית והמקובלת ביותר בפרסית עתיקה לומר "אתה נתת את הכסף". זהו פשוט תרגום צמוד מדיי למקור הפרסי. גבירותיי ורבותיי, המר"ן הראשון בעולם (טוב, אולי לא הראשון, אבל אחד המפורסמים בספר הכי מפורסם).

מבנה כזה נקרא מבנה אֶרְגָטִיבִי, והוא אופייני מאוד לפרסית עתיקה ועוד יותר לפרסית אמצעית. הוא שווה פוסט נפרד, אבל בגדול (מאוד) – מבנה ארגטיבי מתאפיין בכך שהפועַל מתאים לא לפועֵל אלא למושא הפעולה. הפועֵל יופיע בצורה של מושא עקיף (עשוי לי = אני עשיתי, קנוי לי = אני קניתי וכו'). אני מחזיקה את עצמי לא לפרט עוד.

מבנה ארגטיבי נוסף במגילת אסתר הוא "וגם למחר אני קרוא לה" – כלומר "וגם למחר היא קראה לי". מקרה זה אינו גורם להרמות גבה, שכן המשמעות המקורית נשארת גם במבנה הארגטיבי.

לקריאת מגילת אסתר – היה או לא היה? חלק 6.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני לקרוא לי). מגילת אסתר היא הרצאה לפורים, ויש גם הרצאות לימות השנה.