מגילת אסתר – היה או לא היה? (6)

סדרת פוסטים מעובדת מתוך ההרצאה על מגילת אסתר והאימפריה האח'מנית, מהסדרה על תרבות איראן הקדומה שנתתי באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009.

תוספת מאוחרת: הסדרה יצאה לאור כספר באוגוסט 2011: הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית.

תקציר הפרקים הקודמים: אחשורוש ממגילת אסתר מזוהה עם המלך האח'מני חְשַיָרְשַ הראשון. כמו כולם, גם הוא אהב להילחם ולשתות.

שושן הבירה היא מקום אמיתי.

משתה אחשורוש משקף באופן מהימן ביותר את הווי החצר האח'מנית, וסריס לא חייב להיות מסורס.

זה בסדר שאחשורוש מקבל החלטות בשיכרות, וזה גם בסדר שהוא לא יודע קרוא וכתוב.

מחבר המגילה חושב בפרסית עתיקה

מקרים של "לשון נופל על לשון" שמחברים את המילה או את השם הפרסי עם מילים עבריות שקשורות למשמעות הראשונית של השם – מעידים על כך שהמחבר ידע לא רק את המילים, אלא גם את מקורותיהן.

למשל המילה דת: המילה הפרסית העתיקה היא dāta, במשמעות דומה למילה הלטינית ל"נתונים". דאתה הוא נתון – כלומר מה שניתן. מהשורש ההודו-אירופי dā/do, הנמצא גם בבסיס המילה הלטינית/אנגלית donation – תרומה, והמילה היוונית דורון – מתנה. מה שניתן על ידי המלך או על ידי האל הוא החוק, ולכן משמעות המילה דאתה בפרסית עתיקה היא גם מה שניתן, וגם חוק. בפרסית חדשה עד עצם היום הזה המילה דאד משמעותה גם "נתן" וגם "חוק".

מחבר מגילת אסתר כנראה מודע לאטימולוגיה של המילה דת, ומחבר אותה לפועל "לתת": פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב, לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל-מְדִינָה וּמְדִינָה (ג:יד, ח:יג), וְהַדָּת נִתְּנָה, בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה (ג:טו, ח:יד), וְאֶת-פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב-הַדָּת אֲשֶׁר-נִתַּן בְּשׁוּשָׁן (ד:ח), וַתִּנָּתֵן דָּת בְּשׁוּשָׁן (ט:יד).

לשמה של ושתי שני פירושים אפשריים: vaštī בפרסית עתיקה היא הנחשקת, ו-vahištī היא הטובה ביותר. לפי הפירוש השני, ניתן למצוא עדות לבקיאות מחבר המגילה בשפה הפרסית, בעצת ממוכן לאחשורוש "ומלכותה ייתן המלך לרעותה הטובה ממנה" (א:יט). והישתי היא הטובה ביותר, אבל אסתר טובה עוד יותר.

העובדה כי הניסוח כמעט זהה לדברי שמואל לשאול "קרע י'י את ממלכוּת ישראל מעליך היום, ונתנה לרעך הטוב ממֶך" (שמ"א טו:כח), וההקבלה בין סיפור המגילה לבין סיפור שאול ואגג, אין בהן כדי לגרוע מחשיבות הצמדת המשמעויות, וזאת בשל קישור המשפט דווקא לשם ושתי (ולא, למשל, למרדכי, שסוגר את המעגל שפתח שאול ויורש אחר כך את בית המן ותפקידו).

מקרה נוסף של "לשון נופל על לשון" – לשם המן מספר פירושים אפשריים, כולם כוללים את האלמנט manah "רוח, מחשבה, דעת" – מילה המקבילה ללטינית mens ולאנגלית mind. פירוש אחד הוא hama-manah "בעל אותה דעה" – שם נפלא ליועץ מלכותי. המילה hama מקבילה ליוונית homo– ולאנגלית same. זהו גם האלמנט הראשון בשמו של אבי המן – המדתא. המה-דאתה הוא בעל אותה דת, כלומר בעל אותו חוק.

הפירושים האחרים לשמו של המן כוללים את היסוד "טוב": hu-manah "בעל המחשבה הטובה", או vohu-manah "הרוח הטובה" – שמו של האל הטוב השני בחשיבותו בדת הזורואסטרית, היא דת איראן הקדומה. תמיכה למשמעות "הרוח הטובה" או "המחשבה הטובה", ניתן למצוא במשחקי מילים המתארים את מזימתו של המן: להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים (ח,ג); להשיב את הספרים מחשבת המן בן המדתא האגגי (ח,ה); כי המן בן המדתא האגגי צורר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם (ט,כד); ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו (ט,כה).

לשם השוואה – כאשר מדובר בבגתן ותרש, נאמר "ביקשו לשלוח יד במלך אחשורוש" (ב:כא, ו:ב).

פירוש שמו של המן מביא אותנו באלגנטיות לחלק השני של ההרצאה, שבו נברר מדוע למרות כל הדיוקים ההיסטוריים, יש חוקרים הסבורים כי מדובר באגדה או במשל. אבל זה בעוד שלושה ימים (כן כן, יש לנו המון חומר להספיק)

לקריאת מגילת אסתר – היה או לא היה? חלק 7

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני מחשבה טובה). צרו קשר כאן.