מצבת מישע מלך מואב – חומר לשיעור מואבית

שלום חברים, מחר יש לנו שיעור מואבית לכבוד שבועות.
הטקסט שנקרא יהיה מצבת מישע מלך מואב.
מי שרוצה להתכונן כבר מעכשיו – הנה התמסיר. מי שלא – חכו חכו למחר.

זה הטקסט בכתב המקורי

תעתוק הכתובת לאותיות מרובעות לפי שורות:
1.      אנכ. משע. בנ. כמש.. . מלכ. מאב. הד
2.      יבני | אבי. מלכ. על. מאב. שלשנ. שת. ואנכ. מלכ
3.      תי. אחר. אבי | ואעש. הבמת. זאת. לכמש. בקרחה | במ[ת. י]
4.      שע. כי. השעני. מכל. המלכנ. וכי. הראני. בכל. שנאי | עמר
5.      י. מלכ. ישראל. ויענו. את. מאב. ימנ. רבנ. כי. יאנפ. כמש. באר
6.      צה | ויחלפה. בנה. ויאמר. גמ. הא. אענו. את. מאב | בימי. אמר. כ[…]
7.      וארא. בה. ובבתה | וישראל. אבד. אבד. עלמ. וירש. עמרי. את א[ר]
8.      צ. מהדבא | וישב. בה. ימה. וחצי. ימי. בנה. ארבענ. שת. ויש
9.      בה. כמש. בימי | ואבנ. את. בעלמענ. ואעש. בה. האשוח. ואבנ
10.     את. קריתנ | ואש. גד. ישב. בארצ. עטרת. מעלמ. ויבנ. לה. מלכ. י
11.     שראל. את. עטרת | ואלתחמ. בקר. ואחזה | ואהרג. את. כל. העמ.
12.     הקר. רית. לכמש. ולמאב | ואשב. משמ. את. אראל. דודה. ואס
13.     חבה. לפני. כמש. בקרית | ואשב. בה. את. אש. שרנ. ואת. אש
14.     מחרת | ויאמר. לי. כמש. לכ. אחז. את. נבה. על. ישראל | וא
15.     הלכ. הללה. ואלתחמ. בה. מבקע. השחרת. עד. הצהרמ | ואח
16.     זה. ואהרג. כלה. שבעת. אלפנ. גברנ. ו[גר]נ | וגברת. וגר
17.     ת. ורחמת | כי. לעשתר. כמש. החרמתה | ואקח. משמ. א[ת. כ]
18.     לי. יהוה. ואסחב. המ. לפני. כמש | ומלכ. ישראל. בנה. את
19.     יהצ. וישב. בה. בהלתחמה. בי | ויגרשה. כמש. מפני | ו
20.     אקח. ממאב. מאתנ. אש. כל. רשה | ואשאה. ביהצ. ואחזה.
21.     לספת. על. דיבנ | אנכ. בנתי. קרחה. חמת. היערנ. וחמת
22.     העפל | ואנכ. בנתי. שעריה. ואנכ. בנתי. מגדלתה | וא
23.     נכ. בנתי. בת. מלכ. ואנכ. עשתי. כלאי. האש[וח למי]נ. בקרב
24.     הקר | ובר. אנ. בקרב. הקר. בקרחה. ואמר. לכל. העמ. עשו. ל
25.     כמ. אש. בר. בביתה | ואנכ. כרתי. המכרתת. לקרחה. באסר
26.     [י]. ישראל | אנכ. בנתי. ערער. ואנכ. עשתי. המסלת. בארננ.
27.     אנכ. בנתי. בת. במת. כי. הרס. הא | אנכ. בנתי. בצר. כי. עינ
28.     —– ש. דיבנ. חמשנ. כי. כל. דיבנ. משמעת | ואנכ. מלכ
29.     ת[י] —– מאת. בקרנ. אשר. יספתי. על. הארצ | ואנכ. בנת
30.     [י. את. מה]דבא. ובת. דבלתנ | ובת. בעלמענ. ואשא. שמ. את. […]
31.     ——— צאנ. הארצ | וחורננ. ישב. בה. ב
32.     ——— אמר. לי. כמש. רד. הלתחמ. בחורננ | וארד
33.     ———[ויש]בה. כמש. בימי. ועל[…]. משמ. עש
34.     ————– שת. שדק | וא

כמו שבטח שמתם לב, נקודה מפרידה בין מילים, ודַנְדַה מפרידה בין משפטים. אז הנה תעתיק לפי משפטים + ניקוד בעת הצורך, ומתחתיו תרגום לעברית.

אנכ. משע. בנ. כמש.. . מלכ. מאב. הדיבני |
אנוכי מישע בן כמש[ית] מלך מואב הדיבוני.

אבי. מלכ. על. מאב. שלשנ. שת. ואנכ. מלכתי. אחר. אבי |
אבי מלך על מואב שלושים שנה ואנוכי מלכתי אחר אבי.

ואעש. הבמת. זאת. לכמש. בקרחה |
ואעש הבמה הזאת לכמוש בקרחו (שם של עיר או מצודת העיר).

במ[ת. י]שע. כי. השעני. מכל. המלכנ. וכי. הראני. בכל. שנאי |
במת ישע כי הושיעני מכל המלכים וכי הראני ב(מפלת) כל שונאיי.

עמרי. מלכ. ישראל. ויענו. את. מאב. ימנ. רבנ. כי. יאנפ. כמש. בארצה |
עמרי מלך ישראל עינה את מואב ימים רבים, כי יאנף כמוש בארצו.

ויחלפה. בנה. ויאמר. גמ. הא. אענו. את. מאב |
ויחליפו בנו ויאמר גם הוא – אענה את מואב.

בימי. אמר. כ[ן?] וארא. בה. ובבתה |
בימי אמר כן. ואראה בו ובביתו (כנראה – אראה במפלתו ובמפלת ביתו)

וישראל. אבד. אבד. עלמ. וירש. עמרי. את א[ר]צ. מהדבא |
וישראל אבוד אבד לעולם! וירש עמרי את ארץ מידבא

וישב. בה. ימה. וחצי. ימי. בנה. ארבענ. שת. וישבה. כמש. בימי |
וישב בה ימיו וחצי ימי בנו, ארבעים שנה. וישיבה (=השיב אותה) כמוש בימיי.

ואבנ. את. בעלמענ. ואעש. בה. האשוח. ואבנ. את. קריתנ |
ואבנ(ה) את בעל מעון ואעש בה האשוח (מאגר מים) ואבן את קריתן (קרייתיים?)

ואש. גד. ישב. בארצ. עטרת. מעלמ. ויבנ. לה. מלכ. ישראל. את. עטרת |
ואיש גד ישב בארץ עטרות מעולם, ויבן לו מלך ישראל את עטרות.

ואלתחמ. בקר. ואחזה |
ואלחם בעיר ואוחזה.

ואהרג. את. כל. העמ.הקר. רית. לכמש. ולמאב |
ואהרוג את כל העם העיר (=הקִרְיָה) רית (חרם?) לכמוש ולמואב.

ואשב. משמ. את. אראל. דודה. ואסחבה. לפני. כמש. בקרית |
ואשְׁבְּ משם את אראל דודו/דודה (לא ברור מה זה) ואסחבהו לפני כמוש בעיר (קריה)

ואשב. בה. את. אש. שרנ. ואת. אש.מחרת |
ואשב (=אשבה או אושיב) בה את איש שרון ואת איש מחרת.

ויאמר. לי. כמש. לכ. אחז. את. נבה. על. ישראל |
ויאמר לי כמוש – לך אחוז את נבו על ישראל.

ואהלכ. הללה. ואלתחמ. בה. מבקע. השחרת. עד. הצהרמ |
ואלך בלילה ואלחם בה מבקוע השחרית עד הצהרים.

ואחזה. ואהרג. כלה. שבעת. אלפנ. גברנ. ו[גר]נ |
ואוחזה ואהרוג כולו. שבעת אלפים גברים וגורים.

וגברת. וגרת. ורחמת |
וגברות וגורות ורחמות (נערות בתולות? נשים הרות? שפחות?)

כי. לעשתר. כמש. החרמתה |
כי לעשתר כמוש החרמתיה/החרמתיו.

ואקח. משמ. א[ת. כ]לי. יהוה. ואסחב. המ. לפני. כמש |
ואקח משם את כלי י'י ואסחבהם לפני כמוש.

ומלכ. ישראל. בנה. את.יהצ. וישב. בה. בהלתחמה. בי |
ומלך ישראל בנה את יהץ, וישב בה בהילחמו בי.

ויגרשה. כמש. מפני |
ויגרשהו כמוש מפניי.

ואקח. ממאב. מאתנ. אש. כל. רשה |
ואקח ממואב מאתיים איש כל  ראשיה / רשיה.

ואשאה. ביהצ. ואחזה.לספת. על. דיבנ |
ואשאהָ/אשאהו ביהץ ואוחזה(ו) להוסיף על דיבון (בנוסף לדיבון, או להוסיף אותה – לספח לדיבון).

אנכ. בנתי. קרחה. חמת. היערנ. וחמת.העפל |
אנוכי בניתי את קרחו (שם עיר), את חומת היערים ואת חומת העופל.

ואנכ. בנתי. שעריה. ואנכ. בנתי. מגדלתה |
ואנוכי בניתי את שעריה/שעריו ואנוכי בניתי את מגדלותיה/מגדלותיו.

ואנכ. בנתי. בת. מלכ. ואנכ. עשתי. כלאי. האש[וח למי]נ. בקרב.הקר |
ואנוכי בניתי בית מלך ואנוכי עשיתי את כלאי האשוח למים (סכר או מאגר מים) בקרב העיר.

ובר. אנ. בקרב. הקר. בקרחה. ואמר. לכל. העמ. עשו. לכמ. אש. בר. בביתה |
ובור אין בקרב העיר בקרחו. ואומר לכל העם – עשו לכם איש בור בביתו.

ואנכ. כרתי. המכרתת. לקרחה. באסר[י]. ישראל |
ואנוכי כריתי את המכרתת/המכרות לקרחו ב(אמצעות) אסירי ישראל.

אנכ. בנתי. ערער. ואנכ. עשתי. המסלת. בארננ.אנכ. בנתי. בת. במת. כי. הרס. הא |
אנוכי בניתי (את) ערוער ואנוכי עשיתי את המסילות/המסילה בארנון. אנוכי בניתי בית במות כי הרוס הוא.

אנכ. בנתי. בצר. כי. עינ—– ש. דיבנ. חמשנ. כי. כל. דיבנ. משמעת |
אנוכי בניתי בצור כי עיים (=עיי חורבות) [… ?אי]ש דיבון חמישים/חמושים, כי כל דיבון נשמעת לי.

ואנכ. מלכת[י] —– מאת. בקרנ. אשר. יספתי. על. הארצ |
ואנוכי מלכתי … מאה בערים / על מאות בערים (=מאות ערים) אשר הוספתי על הארץ.

ואנכ. בנת[י. את. מה]דבא. ובת. דבלתנ |
ואנוכי בניתי את מידבא ואת בית דבלתיים.

ובת. בעלמענ. ואשא. שמ. את. […] ——— צאנ. הארצ |
ואת בית בעל מעון, ואשא שם את …. צאן הארץ.

וחורננ. ישב. בה. ב ——— אמר. לי. כמש. רד. הלתחמ. בחורננ |
וחורנים ישבו בה/בו. ב… אמר לי כמוש – רד הילחם בחורנים.

וארד  ———[ויש]בה. כמש. בימי. ועל[…]. משמ. עש  ————– שת. שדק | וא
וארד …. וישיבה כמוש בימיי ועל ….

<תוספת מהשיעור> עדי ביקשה לדעת קצת על האבן: גובהה מטר, רוחבה 60 ס"מ והיא מוצבת במוזיאון הלובר בפריס. האבן נמצאה כמעט שלמה, אבל הבדואים באזור ראו כמה האירופים מתלהבים ממנה, עד שהיו בטוחים שיש בתוכה אוצר. הם שברו את האבן כדי לחפש את האוצר, ולכן מה שמוצג היום בלובר הוא שחזור על סמך תעתיקים שנעשו לפני שבירת האבן. הנה תמונה </תוספת>