קווים למותה של העברית

קווים למותה של העברית. למי יש קשר לגדעון סער? תעבירו לו
ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

תקציר מנהלים: אבולוציה של מבחני שפה לכיתה ב': המתאים פחות הוא השורד.

אמש פרסמתי פוסט עצוב עצוב עצוב על מצב העברית של מורי ישראל.

בפוסט העליתי השערות בנוגע למבחן המחפיר שהביאה הילדה הביתה (מחפיר למערכת החינוך, לא לילדה. לה יש קצת שגיאות, אבל איך אפשר לצפות שלא יהיו אם זאת רמת החינוך). ואז – – –

חיפשתי ברשת ומצאתי!

אני מרגישה גאה כמדען שהשערתו אוששה. בבלשנות זה לא קורה הרבה, שמוצאים ממצאים חדשים שמאששים תיאוריה. בפעם האחרונה, לדעתי, זה קרה עם חיתית (על זה – בפוסט על עיצורים גרוניים בהודו אירופית).

מצד שני, זאת גאווה מהולה בעצב עמוק, אולי כמו של רופא שמאבחן מחלה נדירה, חמקמקה וחשוכת מרפא.

ההשערות מהפוסט העצבני על המבחן של ענתי, אומתו על ידי האתר הנורא הזה: קוראים לו קישורן – קישורים לחומרי למידה. הוא שייך להסתדרות המורים בישראל.

האתר – כשמו כן הוא. כל מורה יכולה להעלות בו מבחנים וחומרי למידה שלה, לשימושן הבלתי-מושכל של המורות האחרות, שלא טורחות לקרוא ולבדוק (אבל לפעמים כן משנות משהו כדי שיהיה עוד יותר עילג). או אולי פשוט אין להן הכלים לקרוא ולבדוק.

הקבצים בקישורן הם בפורמט זיפ, שדורש התעסקות מיותרת. לכן העליתי את הקבצים גם כאן. אם יש כאן הפרת זכויות יוצרים, העירו לי ואוריד אותם. במחשב שלי הם נשארים לדראון עולם, למקרה הבלתי סביר שיורידו אותם גם מקישורן.

חשדתי שהמילים "חיצוני" ו-"פנימי" נוספו מאוחר יותר, ואמרתי גם שלא הגיוני לבקש לסדר מילים שמתחילות באותיות שונות לפי א"ב פנימי.

אז הנה שני המבחנים שההכלאה ביניהם הולידה את המוטציה החדשה שענתי הייתה צריכה להתמודד איתה:

במבחן הראשון של נטע וליבנת (אני מכבדת את הדרך שבה כל אדם מאיית את שמו), שאינו מנוקד, אכן מבקשים לסדר כל קבוצת מילים לפי סדר הא"ב. זה הגיוני.

במבחן של שלי, יש שתי קבוצות מילים: אחת – אותה קבוצה של נטע וליבנת, לסידור לפי א"ב חיצוני, ועוד קבוצה, של מילים שכולן מתחילות ב-מ, לסידור לפי א"ב פנימי. זה יותר הגיוני (יש שגיאות ניקוד מעטות, אין לי כוח עכשיו. בסך הכול מבחן סביר).

האב הקדמון של המבחן של ענתי הוא המבחן השני של נטע, בלי ליבנת. המבחן כבר מנוקד, עם כל השגיאות שהיו במבחן של ענתי, ונוספו המילים "חיצוני" ו"פנימי", בלי ניקוד ובלי יידוע, ובלי היגיון במקרה של א"ב פנימי.

במבחן החוזר של נטע, המילים "פנימי" ו"חיצוני" כן מנוקדות, אבל עדיין לא מיודעות. וסידור הא"ב הפנימי הוא עדיין למילים שמתחילות באותיות שונות. שגיאת הניקוד הזוכה הפעם היא ללא ספק

נָח סִדֵּר אֶת הַחַיּוֹת לְפִי סַדֵּר הא"ב.

המשפט עם הַמְּכַנֵּס לא נמצא באתר הזה. לא יודעת אם הוא מקורי של המורה של ענתי או שהוא סתם ממקור אחר.

בקובץ מבדק מסכם בנושא מילון, שמיועד לכיתה ג', הבקשה לסדר לפי סדר פנימי היא אכן של מילים שמתחילות באותה אות. חוץ מ"היגידים" במקום "היגדים" ועוד משפט אחד, אין שם דברים מזעזעים במיוחד. אבל המשפט האחד הזה ממש גורם לי לרצות להשליך את עצמי אל הירקון בייאוש:

גיל הבטיחה  לרון שתתקשר אליה כשתגיעה הבייתה.

הפעם אני רצינית לשם שינוי.

זוהי בושה, חרפה, כלימה ואף פדיחה לעם שזאת הרמה של מוריו, ושזה האתר שממנו הם מורידים את המבחנים שלהם. ולמי שחושב שהמורים האלה יכולים ללמד את התלמידים עברית. אני לא מדברת על נטע, ולא על אתי, ולא על ליבנת ולא על המורה של ענתי. זאת מערכת החינוך בישראל.

פרופ' גלעד צוקרמן, אין לך מה לדאוג. הילדים שלנו לא ילמדו עברית בבית הספר. אין להם ממי.

מר גדעון סער, צור קשר. יש לי רעיונות.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. רפי

    כבר ראיתי מורים בימי חלדי, אבל אני מודה שהופתעתי.

    איתי, איתי…

    שימו לב לשאלה ד' במבחן שהכין איתי:

    ד. תפקידי המילון:

    לפנייך מספר היגדים. הקף את ההיגידים המציינים את תפקיד המילון.

     במילון סיפורים מעניינים לפני השינה.

     במילון שירים מאויירים.

     במילון הגדרות למילים שונות.

     במילון מצויין מין כל שם ושם.

     במילון כתבות חדשות.

    הניחו לשגיאות; הבה נתמקד בשאלה עצמה.
    לעניות דעתי, שום היגד מההיגדים דלעיל אינו מציין את תפקיד המילון. כל אחד מההיגדים מציין מה יש במילון, לא מהו תפקידו.
    אבל אפילו אם נלך לקראת איתי (ולא נהיה קטנוניים) – אזיי כל ההיגדים כולם מציינים את תפקיד המילון, אלא שלא כולם מציינים תפקידים נכונים.
    גם לשיטתו של איתי, היה עליו לנסח את השאלה כך: "לפניך היגדים אחדים המציינים את תפקידו של המילון. הקף במעגל את ההיגדים הנכונים לדעתך".

    בסוף המבדק יש בפי איתי עצה: "אם סיימת את המבדק חזור ובדוק אותו". חבל שהוא לא נהג על פי עצתו שלו.

  2. תמר

    במילונים אטימולוגיים יש סיפורים מצוינים לקרוא לפני השינה.
    אני חשבתי שזאת מורה בשם אֶתִּי.

  3. אל תחכי לכבוד השר, תתחילי לשפוך את הרעיונות כאן.

  4. רונן

    זה הולך ונעשה מזעזע מרגע לרגע…
    אגב, באותו מבדק מסכם לכיתות ג' מופיעה גם ההוראה 'ציין כיצד תופיעה מילה זו במילון ובאיזו אות.' הטעות ב'מגיעה' אינה מקרית.

  5. איילת

    לו היו לי ילדים, לא נראה לי שהייתי שולחת אותם לבתי"ס קונוונציונליים.
    לדעתי הם הם פשוט לא רלוונטיים.
    בתי"ס פתוחים, דמוקרטים, אנתרופוסופיים, חינוך ביתי – כל אופציה עדיפה בעיני וראוייה להישקל.

    ובהזדמנות זאת – תבורכי על האתר המעשיר, המלבב והמחכים הזה (ובכלל, על כל מעשייך).

  6. רפי

    אני מניח שאת צודקת.
    איך עלה על לבי שמדובר במורֶה?

  7. רפי

    וגם: "הצורה בה תופיעה המילה" ו"הצורה בה תופיעה המילה".

    נו, נו.

  8. רפי

    ואילו ידעתם שהמורה אינה אלא עולה מאחת ממדינות חבר העמים לשעבר – הייתם סלחניים?

  9. אורלי רביד

    הבנתי
    הפעם אני אעדיף לעבור על כך בשתיקה

    EX SILENTIO

    והמבין יבין

  10. נעם

    אמנם ממצאיך מאד מענינים, וראיתי בעיות דומות להן (אך קלות יותר) בבתי ספר אחרים.
    מאידך גיסא, מענין יהיה לשמוע את הסבריה של המורה, או של מורה אחרת ללשון.

  11. ארנון

    אשמח מאוד אם תתקשרי אליה ותעמתי אותה עם האמת המרה (לה וודאי היא מודעת). אני מנחש גם מה תהיה תשובתה.

  12. שמוליק

    איזה קטע! אני מכיר את המורות כוכבות הפוסט!
    הן טוקבקיסטיות קבועות בנרג'!

  13. איתן

    כפי שאמרת, הנגשת המבחנים כקבצי zip מוסיפה רמה מיותרת של סיבוכיות ואי-נוחות בגישה לחומרים.
    לו הייתי מורה ועבור כל מבחן שהייתי שוקל לקחת הייתי צריך לעבור שורה של משוכות, הייתי בוחן אולי 5 לכל היותר, ובטח שלא טורח לשפר אותם.
    אם, לעומת זאת, הקישורן היה בנוי בסגנון דמוי wiki, שבו ניתן לראות באתר עצמו את גוף המבחן, המורה שבי היה עובר על הרבה יותר מבחנים. והייתי גם מתקן טעויות קטנות שהייתי נתקל בהם, מתוך ידיעה שכל מי שישתמש במבחן הזה בעתיד ישתמש במבחן טוב יותר משהוא היה עד כה.

    אני לא חושב שזה פרוייקט בשמים. הייתי יכול להרים את זה בסופ"ש, אבל תחום הפדגוגיה זר לי, ולא מעניין אותי במיוחד כרגע.
    אבל אני בהחלט חושב שזו כפפה קטנה שחייבת להיות מורמת.

    -איתן

  14. איתמרק

    דגש קל הפקות יוקרה גאים להציג: טראקבק ידני לפוסט "עילם גינדין 1, מערכת החינוך 1".
    http://wp.me/pzkWR-n3

  15. אמאמודאגת

    כשהמורה של בתי כותבת שצריך לבוא עם 'מכנס שחור וחולצה לבנה' לאיזה טקס בית ספרי, אני יודעת שהפסדנו במלחמה הזו וכל מה שנשאר זה לעשות לביתנו ולחנך את ילדינו בעצמנו. עצוב.

  16. איציק ארזוני

    אני חושב שהמסקנה של איילת היא המסוכנת ביותר. להוציא את בתי הספר הממלכתיים (קונבנציונאלים?) אל מחוץ לקונצנזוס זה כמו להגיד שרק מי שיכול לשלם על בית ספר מיוחד זכאי לחינוך הולם.

    אני חושב שיש מקום לתקן, לשפר, להתריע ואפילו לכעוס ובצדק על דברים כאלו. אבל לא לזרוק לפח.

  17. איילת

    לאיציק שלום,

    הפוסט הזה של תמר גרם לי לתחושת יאוש כ"כ קשה, כך שאפילו לא יכולתי לצלוח אותו עד תומו…

    אני נמצאת לא מעט בבתי ספר "קונוונציונלייים", ומה שאני רואה אינו מלבב ביותר…

    לדעתי, הם גורמים לדיכוי היצר הטבעי שקיים אצל כל ילד. יצר הלמידה ורכישת הידע.

    אני רואה את תחושות התסכול שהילדים האלה מגלים, ולא אפתיע אותך אם אומר לך שרובם – שונאים ללמוד.

    חשבת פעם שזה בעצם לא צריך להיות ככה?
    חשבת פעם לאן נעלמו הרצון ללמוד והסקרנות הטבעית שטבועים בכל ילד?

    התופעה הזאת כמעט לא קיימת בבתי ספר דמוקרטיים.

    הנקודה שהעלית חשובה ביותר, אך לדעתי התהליך של צמיחת זרם אלטרנטיבי לצד הזרם הממלכתי כבר קורה. ואגב, ככל הידוע לי, כל אחד יכול לשלוח את ילדיו לבתי ספר אלטרנטיביים, גם אם ידו אינה משגת. יש מערך סיוע למי שצריך.

    בנוסף, ציינתי את האפשרות לחינוך ביתי, וזו, כידוע, אינה כרוכה בשכר לימוד.

  18. איילת

    חייבת לומר שהיום הייתי בבי"ס שקצת החזיר לי את התקווה.
    ראיתי ילדים סקרנים, יצירתיים ושמחים (-:

    לדעתי, הדיון בנחיצותו, באופיו, בתפקידו ובתרומתו של ביה"ס עדיין רלוונטי
    אבל אפשר לנשום…

  19. ירון שהרבני

    עם כל הכבוד לעברית התקנית אני חושב שהאקדמיה קצת שכחה את מקומה
    אם אני מחפש כיום ללמוד על אודות העברית וכלליה עלי לשלם בעבור זה, בין עם על פרסומי האקדמיה ובין אם על תואר אקדמי
    המידע אינו נגיש לציבור הרחב ורק אלוהים יכול להעריך מתי האתר החדש שלהם יפתח

    אל תצפו מאף אחד לדעת עברית תקנית אם אין לו גישה חופשית לכללי השפה שבה הוא דובר, פטנטים תעשיתיים הם מצוינים וטובים לבניית תחרות אבל כשמדובר בשפה זה קצת מושחת ולא הגיוני… למה שאני ארצה לשלם כדי לדעת לעומק את השפה בה אני דובר? איך זה יתכן שהשפה הפכה לאינטרס מסחרי? האם יש קשר בין הפגיעה בשפה לבין דרישת הכספים ללמידתה?

    אני חושב שהאקדמיה מתנהלת בצורה מאוד לא הגיונית ומאוד מושחתת, חייבים לשים לזה סוף

  20. מירב

    פוסט כזה צריך לפרסם עם אזהרה באדום למעלה: זהירות, קריאת תוכן רשומה זו עלולה לגרום להתקפי לב.

  21. אור־אל

    רֹב הַמּוֹרִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בִּמְנַקֵּד אוֹטוֹמָטִי, דָּבָר הַיּוֹצֵר שְׁגִיאוֹת רַבּוֹת וּמְשֻׁנּוֹת.
    יֵשׁ הַרְבֵּה כָּאֵלָה מִסְתּוֹבְבִים בְּחִנָּם. זֶה מַסְבִּיר אֶת הַ״המכנס״ ואת ה״סדר.״

  22. איתיאל ספרלינג

    ל@ירון שהרבני. אני רואה שתגובתך מ-2010. אני שמח שהיום המצב שונה. אתר האקדמיה פתוח לרווחה חינם, ובו שלל חומרים נהדרים בלשון, ביניהם חומרים בעלי ערך רב. שו"ת, כל הפרסומים הרשמיים, מילון רשמי, כתבות, ואפילו אוסף הקלטות מרתק של מסורות ישראל. בנוסף, האקדמיה מפיצה למעוניינים פרסומים מעניינים וחידושים בתפוצת דוא"ל ופעילה גם בפייסבוק.

    לגבי שימוש ב"נקדן" – כיום יש נקדן דיקטה חינמי, שהבינה המלאכותית שלו מרשימה למדי. אמנם אין כמו נקדן אנושי, ועדיין, מעטות הטעויות המביכות ברמה שהוצגה כאן.

    אני מורה ללשון (אמנם בתיכון), ושמח לומר שרמת החומרים בימינו, גם המועברים בין המורים – גבוהה בהרבה, תודה לאל.

כתיבת תגובה

עוד פוסטים