שוֹד ושבר! לשוֹד, המומחים לדבר כבר דואגים מִדי יום, ואנחנו נעסוק בשבר, זה הקשור במשהו שהתחלק, נחצה, התרסק, פשוט נשבר. זהו שבר כפשוטו, שממנו היתה הדרך קצרה לשבר פשוט הנלמד בשיעורי חשבון. אבל לא כל השברים הם פשוטים, והמדובר לאו דווקא בעשרוניים שבהם, אלא במילים הנגזרות מן השבר, ולעתים אף אותה מילה ממש, באותו ניקוד – ובמשמעות אחרת.
השבר הראשון שאינו נראה סובל משבר הוא החיטה, הדגן, שמהם נגזר גם פועל: "וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם". כך מספר לנו ספר בראשית על יעקב השולח את בניו מצרימה בגלל הרעב בכנען. שבר, פירושו גם לקנות ולמכור דגן ומזון בכלל. יש מי שראו את מקור המילה שבר=חיטה במילה בר, חיטה. וסברה אחרת היא שבכל זאת יש קשר בין המילים, כי בר=חיטה, בא בעצם מכך שהיא מזון שבור, כזה שדשו אותו.
סיפור יוסף "הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ" שידע לכלכל את מאגר המזון במצרים הביא את ברל כצנלסון לטבוע את השם "המשביר המרכזי" לארגון הכלכלי שהוקם בעת המשבר של 1916 במטרה לייעל קנייה ושיווק של תשומות חקלאיות ומוצרים.
ולאן הגיע החלום הזה? כאן אפשר בהחלט לדבר על החלום ושברו – בשלוש משמעויות: החלום ושִׂבְרוֹ (כלומר החלום ופתרונו, הסברו), החלום ושִׁבְרוֹ (כלומר החלום שהיה וקרס, התנפץ) – אבל גם החלום ושִׁבְרוֹ, באותו ניקוד כמו הקודם, אבל הפעם במשמעות של שֶׁבֶר, פתרון,של החלום. היום היינו אומרים פיצוח חידת החלום. ובמקרא: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת מִסְפַּר הַחֲלוֹם וְאֶת שִׁבְרוֹ".
עוד אנחנו שוברים את הראש מהו הפירוש הנכון, מייד מציפים אותנו גלים ונחשולי-ים: "מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְהֹוָה" אומר בעל התהִלים. משברים קיימים לא רק בים, אלא גם בחדר הלידה. מִשְׁבָּר הוא השם העברי לפתח הרֶחֶם, ובתלמוד גם שם הכסא שעליו הושיבו את היולדת. חיפוש של משבר+לידה ב"גוגל" אמנם יניב תוצאה בעניין מִשְׁבָּר הרֶחֶם – אבל הרבה יותר שכיח הוא צירוף המילים בניקוד מַשְׁבֵּר לידה. ליולדת אולי כבר "נשבר" והיא רוצה לחזור הביתה, אף שהביטוי השלם המקורי (חיילי כנראה) היה גברי: "נשבר לי הז…" ומכאן שָׁבוּז ושְׁבִיזוּת.
אז הגענו למשבר, crisis ודומותיה בלשונות שונות, שממנו נגזרו גם ה"קְריז" של הנגמל מסמים, והקריזיונר הגחמני. המקור הוא במילה היוונית krisis ששימשה לציין את נקודת-המפנה במחלה, לטוב ולרע, וככזו השתמשו בה כבר חכמי הרפואה הקדמונים היפּוֹקרטס וגַלֶנוּס. מילולית, פירושה הכרעה, פסיקה, שיפוט. מן הפועל krinein שפירושו להפריד, להחליט, לשפוט, ובלשוננו "לחתוך".
האלמנט הזה של שיפוט והחלטה הוא קריטי להבנת הנגזרות האחרות של המילה – כאשר קריטי הוא אחד מהם: kritikos ביוונית הוא זה שמסוגל לקבל החלטות, שופט. מכאן critic הוא שופט, מבקר, של תיאטרון למשל, וכן to criticize פירושו לבקר. ומכאן גם הקריטיקליות, תופעה מעולם הפיזיקה הגרעינית, ולפיה בכל חומר בקיע, כדוגמת אורניום או פלוטוניום, יש צורך בכמות מינימלית כדי שתיווצר תגובת שרשרת, שהיא הבסיס לפעולתם של כור גרעיני ושל פצצה גרעינית. הכמות המינימלית הזו נקראת מסה קריטית.
שיפוט והבחנה הם גם ביסוד המילה הלטינית מאותו מקור cernere, שממנה נגזר גם הפועל האנגלי to discern במשמעות של להבחין, למיין – ומכאן גם discreet או בכתיב אחר discrete, דיסקרטי, שהוא ה- discretus הלטיני, שפירושו מוּבחן, מיוחד.
לפוסט הזה יש 2 תגובות
בנגע ל-"krinein" – האם יש קשר גם לשורש הסנסקריטי कु ("kr") = שורש-הפועל "לעשות"?
האם יכול להיות קשר, לפועל העברי "לקרוע"?
ואם כך, מה עם המילה
"kernel"
באנגלית?
a grain or a seed, as of corn.
the inner, softer part of a nut, etc.
the central, most important part; essence.
מתוך
webster new world dictionary