ערב חדש – התחקיר המלא

הערב אני מתראיינת בערב חדש על מגילת אסתר (בעת קריאת שורות אלה: התראיינתי), ומכיוון שהשאלות בתחקיר מתאימות להרבה יותר מאייטם בודד, אני מניחה שלא הכול יופיע. אז הנה לכם התחקיר המלא ששלחתי, לפי השאלות של התחקירנית דנה ירקצי.

תוספת מאוחרת: הנה הווידאו. פעם ראשונה בלי משקפיים.

מגילת אסתר- אמת או בדיה?

הו וואו, זה הנושא של כל ההרצאה, ולפעמים אני נותנת הרצאה שלמה "מגילת אסתר – מסמך היסטורי", ועוד אחת – "מגילת אסתר – סיפור בדיוני". השורה התחתונה היא שאנחנו לא יודעים. אפשר לדעת שמחבר המגילה בקי מאוד בהלכות החצר ובשפה הפרסית העתיקה, נוטע את הסיפור בחצרו של מלך אמיתי, אבל אין הוכחות לסיפור מחוץ למגילה. יש חוקרים שבטוחים שזהו סיפור אמיתי, ויש חוקרים שאומרים שזה בסך הכול "גיור" של מלחמות האלים, אשתר ומרדוך נגד האל האיראני ווהו-מנה.

איזה גרסאות יש למגילת אסתר?
הגרסה של תרגום השבעים (התרגום הקדום ביותר של התנ"ך ליוונית) היא קצת שונה מהגרסה שבידינו. המלך אינו אחשוורוש (קסרקסס) אלא ארתחשסתא (ארתא-קסרקסס), המן אינו אגגי אלא "בוגאיוס" (כנראה תואר דתי כלשהו), יש תפילה של אסתר, חלום של מרדכי, ועוד כמה הבדלים קטנים.

"ארדשיר נאמה", שנכתב בפרסית יהודית קלאסית על ידי המשורר שאהין, גם מזהה את אחשוורוש עם ארדשיר (ארתחשסתא) במקום עם ח'שאיאר (אחשוורוש בפרסית חדשה), ושם הוא גם מספר שאסתר ילדה את כורש (בספר ההיסטוריה – סבא של אחשוורוש, אבי אמו).

מגילת אסתר היא הספר היחיד שלא נמצא במגילות קומראן, אבל יש שם סיפור שמורי ורבי פרופ' שאול שקד קורא לו "מגילת פרוטו-אסתר", ובו סיפור על אינטריגות בחצר המלך (עם סיפור בנוסח בגתן ותרש, אבל בלי יהודייה שמצילה את עמה), ומילים פרסיות.

בספר איראני אנטישמי משנות ה-30 של המאה הקודמת, מצאתי נוסח שמבוסס על מגילת אסתר שלנו + כמה פסוקים בקוראן שאומרים שהיהודים שקרנים. לכן בואו נספר לכם מה באמת היה. לפי הנוסח הזה, מרדכי הוא השר ששיכר את אחרוורוש (ח'שאיאר שאה) ושכנע אותו לזרוק את ושתי ולקחת את אסתר. המן רק ביקש "להגלות את היהודים" (איך מגלים מאימפריה?) משום שגדל לחצם על שאר תושבי האימפריה. ואז אסתר ומרדכי רצחו 77,000 איראנים.
לפני שנתיים-שלוש היו הפגנות של סטודנטים בסיג'ים מול קבר מרדכי ואסתר בהמדאן שדרשו, בהתבסס על הסיפור הזה, להוריד את המילה "זיארתגאה", מקום עלייה לרגל, מהשלט של קבר מרדכי ואסתר, ולהוציא אותו מרשימת אתרי המורשת. ההפגנות הצליחו, המילה הורדה מהשלט, אבל אחר כך בעקבות מחאה של אנשי המדאן (גם המוסלמים), הוחזרה המילה והחזירו את האתר לרשימת אתרי המורשת. זה כבר נעשה בלי שום רעש תקשורתי, אני יודעת על זה ממקורות פרטיים.

האם יש למגילת אסתר בסיס היסטורי?
כמובן. מחבר מגילת אסתר מכיר היטב את הלכות החצר: למשל הישיבה בשורות "למגדול ועד קטון" כאשר "היושבים ראשונה במלכות", הם השרים החשובים ביותר (פרתמים = הכי ראשונים, הכי קדימה), זה שהמלך מקבל החלטות בשכרות, חשיבות הריח (מתמודדות תחרות "מלכה נולדת" הושרו חצי שנה במרינדה!), שמו של המלך אחשוורוש, השם מרדוקה שהיה שמם של כמה פקידים בתקופה ההיא (אנחנו יודעים מחפירות ארכיאולוגיות), זה שיש שרים שאינם איראנים – יהודי ואגגי – מתאים לפלורליזם של האח'מנים, זה שלא כולם יכולים לראות את פני המלך (ולכן יש "רואי פני המלך" ו"המשרתים את פני המלך").
גם העובדה שבשושן יש בירה (מבצר) ועיר (העיר שושן) – כך באמת הייתה בנויה העיר.
כמו כן, מחבר המגילה משתמש במילים מפרסית עתיקה ששימשו את השלטון של אותה תקופה (אחשדרפנים, פתגם, דת, גנזי המלך).

מה הזוית האיראנית למגילת אסתר?
שוב, זה נושא להרצאה שלמה 🙂
בגדול – מנהגי החצר, מונחי השלטון, וגם השפעות על התחביר של מגילת אסתר. למשל השימוש המופרז בסביל (להינתן דת, נמכרנו אני ועמי ועוד), ובמיוחד במבנים שקוראים להם ארגטיביים, למשל "אני קרוא לה" במקום "היא קראה אותי", ו"הכסף נתון לך" במקום "אתה נתת את הכסף".
מחבר מגילת אסתר מכיר לא רק את המילים אלא גם את פירושיהן. לכן לפעמים הוא אומר "פרתמים" ולפעמים "היושבים ראשונה במלכות", לפעמים "אחשדרפנים" ולפעמים "שרי המדינות", והוא משחק עם אטימולוגיות, למשל "והדת ניתנה, להינתן דת" ("דת", חוק, היא משהו שניתן), וגם משחקי מילים על השמות המן – "המחשבה הטובה" – ו-ושתי, "הטובה ביותר".
גם המספר שבע שחוזר כל כך הרבה, הוא מספר טיפולוגי חשוב מאוד בדת הזורואסטרית. גם שם יש שבעה טובים ושבעה רעים.

איזה שושלת שלטה באיראן בתקופת מגילת אסתר ועל איזה תקופה אנחנו מדברים?
השושלת האח'מנית, ששלטה באיראן (וברוב העולם העתיק) מהמאה ה-6-4 לפנה"ס. אחשוורוש מזוהה עם המלך ח'שירשא הראשון, ששלט בין השנים 486-465 לפנה"ס, והיוונים קוראים לו קסרקסס. ח'שירשא השני שלט רק שנה אחת, ומגילת אסתר מתחילה רק בשנת שלוש למלכו.

מה מחשיד את הסיפור כאגדה ?
דבר ראשון זה שאין תיעוד לסיפור מחוץ לתנ"ך. וזאת בזמן שההיסטוריונים היוונים לא פספסו שום הזדמנות ללכלך על הפרסים, וזה לכלוך רציני, שמלך מרשה לעמו לטבוח במיעוט ואח"כ מרשה למיעוט לטבוח בעמים האחרים.
חוץ מזה יש גם קצת בעיות כרונולוגיות, כמו למשל זה שמרדכי גלה עם גלות יכניה, שהייתה יותר מ-100 שנה לפני סיפור המגילה, התכתבות של אסתר עם החכמים שהחליטו אילו ספרים ייכנסו לאסופת ספרי המקרא, שהייתה כ-500 שנה אחרי האירועים.
בתרגום השבעים מסופר על מלך אחר, והכינוי של המן הוא אחר (אגגי חשוב מאוד כדי לסגור מעגל עם סיפורי תנ"ך אחרים). חלק מהשמות במגילה לא הגיוני שהורים ייתנו לילדיהם, למשל זרש – זריצ'ה – שד הזקנה, גם תרש הוא שם של שד, וגם פרמשתא, בנו השביעי של המן, הוא שם מביך.
שמות הדמויות הראשיות, חוץ מהמלך, שהוא שם היסטורי, הם שמות של אלים: אשתר ומרדוך, האלים הבבליים (אשתר היא אלת האהבה, ואלות האהבה היו מזוהות גם עם ההדס, ולכן שמה העברי הדסה), נגד האל האיראני ווהו-מנה.

האם יש ממצאים ארכיאולוגיים שמבססים את סיפור מגילת אסתר?
סורי, לא.
בשושן יש תל מוזנח, אני לא יודעת כמה ממצאים יש בו, ובשום מקום בכתבי אחשוורוש הוא לא כתב משהו שמזכיר את האירוע הזה. אבל הרפובליקה האסלאמית לא חופרת, אז אולי אחרי נפילתה יתחדשו החפירות וימצאו משהו…

כמה יהודים חיים היום באיראן? בשושן?
באיראן כמה עשרות אלפים. זוהי הקהילה היהודית השנייה בגודלה במזרח התיכון.

בשושן לא חי אף אחד, זהו תל ארכיאולוגי. יהודי המדאן מזהים את המדאן עם שושן, אבל המדאן הייתה בירה אחרת של המלכים האח'מניים (שושן הייתה בירת החורף, המדאן – אקבטנה או הנגמתנה – הייתה בירת הקיץ).
בהמדאן, שבה נמצא גם קבר מרדכי ואסתר (זה לא ממצא ארכיאולוגי, ולא בטוח שמי שקבור שם זה מרדכי ואסתר), יש מעט מאוד יהודים היום – משהו כמו חמש משפחות.

האם באיראן יודעים על המגילה? איך מתייחסים אליה?
על דגל ישראל ששרפו בהפגנה הנ"ל, כתוב "הולוכאסת 77000 איראני".
אבל זו ההתייחסות של האנטישמים. חבר אוהב-ישראל כתב לי שהוא אוהב את אחשוורוש יותר מכל המלכים כי בתקופתו ניצלו היהודים.
רוב האיראנים לא מכירים את הסיפור, אבל כולם מכירים את הסיפור של כורש. אני מקבלת לפעמים הודעות בפייסבוק מאנשים (לא תמיד חברים שלי) שאומרים "כורש הציל אתכם – עכשיו תורכם להציל אותנו".

על ההרצאה ביום רביעי: 

27.2 בשעה 18:00, פורום איראן באוניברסיטת ת"א, גילמן 133. הכניסה חופשית.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בעניינים מלכותיים). צרו קשר כאן.