המן, ושתי מרדכי ואחשורוש

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

הלל גרשוני ראיין אותי בג'יטוק על ספרי המצוין ועל איראן בכלל, ויצא מזה ראיון מקסים ב"בשבע". יום אחד גם ניפגש בחיים האמיתיים.
מה שמעניין באמת, הוא שמהראיון הזה בעיתון שלא חשבתי שהוא מהנפוצים, קיבלתי יותר תגובות מכל פרסום אחר במדיה העבריים.

המייל של אשר אפרתי מנתיבות העלה שאלות מעניינות מכדי להשאיר אותן בין שנינו. אני מצרפת אותו כלשונו ועונה על כל שאלה במקומה:

ב"ה

ד"ר תמר עילם גינדין, השלום והברכה.

קראתי את הראיון איתך בעיתון "בשבע" ואני רוצה להפנות אליך כמה שאלות והבהרות.

מרדכי ואחשורוש. מיהו אחשורוש של המגילה? האם זהו אחשורוש שהובס ע"י היוונים בקרב סלמיס בשנת 480 לפני הספירה? איך זה מסתדר עם הקביעה של המגילה שמרדכי הוגלה מירושלים בשנת 597? מרדכי אמור להיות בזמן המגילה ישיש מופלג. לפי מה שלמדתי, סדר מלכי פרס הוא: כורש, כנבוזי, דריוש (של קרב מרתון) אחשורוש ואתחשסתא(הבוס של נחמיה). איך כל אלה מסתדרים?

הו וואו. פרה פרה.
אחשורוש של המגילה אכן מזוהה עם ח'שירשא (xšayārša) הראשון, המכונה ביוונית קסרקסס, שמלך משנת 486 ועד 465 לפנה"ס. אני פחות מתעניינת בקרבות, אבל 480 לפנה"ס זה בקדנציה שלו. ח'שירשא השני פשוט לא מלך מספיק זמן (המגילה מתרחשת משנת שלוש ועד שנת שתים עשרה למלכו).

הגיל של מרדכי הוא אחת הסיבות לכך שהחוקרים מטילים ספק בהיסטוריות של המגילה. יש דברים נוספים: ההתכתבות של אסתר עם החכמים במסכת מגילה כחמש מאות שנה אחר הדברים האלה, האמונה של יהודי איראן שאסתר היא שילדה את כורש (שהקים את האימפריה הפרסית ב-539 לפנה"ס), ועוד. לא דיברתי על כך בראיון, אבל יש פרק שלם בספר שמוקדש למגילת אסתר (הקישור הוא לפרק כפי שפורסם בבלוג לפני כשנתיים).

סדר מלכי פרס הוא:

כורש השני (כורש הגדול. השושלת התחילה עוד קודם, וכורש הראשון היה מלך מקומי).
כנבוזי השני
ברדייה (שם פרסי)/סמרדיס (שם יווני). לפי דריווש ולפי היוונים, זה לא היה ברדייה האמיתי אלא גאומטה המגו שהתחזה אליו.
דריווש הראשון (הגדול)
אחשורוש הראשון (מזוהה עם אחשורוש ממגילת אסתר)
ארתחשסתא הראשון
אחשורוש השני (מלך פחות משנה)
סוגדיאנוס השני (זה שמו הלטיני)
דריווש השני
ארתחשסתא השני
ארתחשסתא השלישי
ארתחשסתא הרביעי
דריווש השלישי

ואז בא אלכסנדר מוקדון, המכונה "המקולל" וזה היה סוף האימפריה הפרסית הראשונה.

2. הזר- 1000 . בהונגרית אלף זה אֶזֶר, האם יש איזה קשר?

למיטב ידיעתי לא. אין קשר גנטי בין הונגרית ופרסית, ומספרים בדרך נשארים בשפת המקור. אבל אני יכולה לבדוק עם יודעי הונגרית, אולי בכל זאת הייתה כאן שאילה.

3. צורת הסביל. המעט שאני יודע בגרמנית , הצורה הזו די נפוצה. קראתי את הספר – הספר נקרא לי. לא הבנתי מה משמעות הקביעה "הכסף נתון לך" האם משמעותו אתה תתן לי את הכסף?

המשמעות היא "אתה נתת את הכסף". כשהמן אומר "וגם למחר אני קרוא לה" זה לא מבלבל, כי אנחנו חושבים שהוא נקרא אליה, וזה די קרוב ל"היא קראה לי". הבעיה היא שהפועל "לתת" מקבל מושא ב-"ל". כלומר מי שמקבל את הכסף מופיע עם מילת היחס "ל-". וכאן נוצרה הדו-משמעות:
הספר נקרא לי = אני קראתי את הספר.
הכסף ניתן (=נתון) לך = אתה נתת את הכסף.
המבנה אותו מבנה, אבל מילת היחס המוצרכת של הפועל "לתת" יצרה אי הבנה שדרשה תלי תלים של פרשנויות.

ושתי. מן המעט שאני יודע בפרסית, בזכות הורי אשתי, בהשטיה זה גן עדן , ובהשאלה בית העלמין, שער הכניסה לגן עדן . מה הקשר בין זה לושתי.

vahištī – הטובה ביותר. צורת הנקבה של vahišta.
vahišta-axw, שהתקצר אחר כך ל-vahišt והפך בפרסית חדשה ל-behešt – הקיום הנעלה ביותר, הקיום הטוב ביותר – כינוי לגן העדן.

אודה לך אם תוכלי להאיר את עיני בנושא.

תודה על השאלות!

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני לתת את הכסף). העבירו למנהל הרווחה שלכם, לרכז התרבות או סתם למי שמארגן את מסיבת החנונים השנה, שיזמינו הרצאה לפורים.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 5 תגובות

  1. רוני

    הערה:
    אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל
    מפסוקים אלה לא ברור האם "אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם" מוסב על מרדכי או שמא על שמעי או על קיש מאבות אבותיו.

  2. תמר

    ערן – איזה מוזר זה שאין לזה ערך בעברית!
    אני עדיין מנסה למצוא את ידיי ואת רגליי בתוך כל המתמטיקה הזאת. שמעתי פעם גם על תיאוריה שמשה, ישוע, בודהא וכו' חד הם ושבעצם ההיסטוריה האנושית היא הרבה יותר קצרה משנהוג לשער (אני כבר לא זוכרת מה בדיוק היה שם. אולי השוואה של ימי הביניים עם ימי מרד בר כוכבא).
    רוני – זהו אכן אחד ההסברים, אבל הוא קצת דחוק, וגם מקלקל קצת את סגירת המעגל הנהדרת עם סיפור שאול ואגג.

  3. תמר

    ערן, לא יודעת אם זה השעה או סקלרוזת הנעורים שלקיתי בה, אבל לקח לי כמה שעות להבין את הערך על השנים.
    אם הבנתי נכון, אז אפשר בחישובים להוסיף 165 שנים לכל תאריך כדי שיתאים לאחרים. אבל במקרה כזה, מלכותו של אחשורוש הראשון יוצאת לפני גלות יכניה…
    סורי, פשוט לא מתאים.

  4. ערןב

    לא בטוח שהבנתי. לפי ויקיפדיה, גלות יהויכין מתוארכת לשנת 597 לפנה"ס, ואחשוורוש (שני המועמדים) מתוארכים לארבע מאות ומשהו לפני הספירה. שני התיארוכים לפי הספירה ה"רגילה" ולא לפי הספירה ה"יהודית". אז איפה הבעיה?

כתיבת תגובה

עוד פוסטים