ברוכים הבאים לאתר של ד"ר תמר עילם גינדין 📖 חדש! הניוזלטר שלי בכל חמישי 16:00 – לחצו כאן להרשמה
ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים
ככה זה ישראלים, לא משנה על מה השיחה, בסוף תמיד מגיעים למין. שואל גרי רשף: לנו ברור שמדרכה היא נקבה וכביש הוא זכר (למרות שאין
השבוע קיבלתי מייל משמח מיאקים מפורום השפה העברית: אני משתתף פעיל בפורום השפה העברית, ומדי פעם עמיתיי מַפנים שואלים-תוהים שונים אל הבלוג שלך לקבלת מענה
אני נמצאת כאן בכנס ענק של מזרחנים (800 משתתפים, מהם 600 מציגים), ויש כאן גם יריד ענק של ספרים ותוכנות. בעברי היום ליד אחד הדוכנים,
כשעומר היה בן שלוש, הוא ביקש לתת לענתי את הבובה של הבְּרָה, בגן החיות הוא פחד מהאֵב, והוא אהב להוציא תיקים מהגַז'. (למי שצריך הסבר:
במפגש הייעוץ הפילוסופי לקראת יום כיפור, אמרה לאה טל מכפר מלל שהיא כל היום בבית הכנסת, מזדככת, והצום שלה עובר בקלי קלות בלי שהיא מרגישה
היום התפרסם בבלשנות כלכלית ב-ynet חצי מטור ששלחתי בנושא שקלים ולירות המאמר התחיל בשקל (בקצרה, כי כבר כתבתי על זה בעבר), ועבר מהר מאוד ללירה. זה
מזמן מזמן, לפני שנים רבות, שאלה tamar_tamar@: טענתי בדיון בלי יכולת להסביר: לבת הזוג של הלסבית קוראים "זוגתה" או "בת זוגה". "בת זוגתה" זה טעות.
כשלימדתי סנסקריט באוניברסיטת ת"א נכנס ראש החוג יואב אריאל לשיעור הראשון שלי, ודיבר בשבחה של הבינוניות. כי משם יש לאן להתקדם. אני לא ממש הסכמתי
הטקסט הזה נכתב בפוֹנט Arial (ולא אריאֵל. אין זה שם עברי). עם חידושי הטכנולוגיה, בקלות רבה הוא היה יכול להיכתב גם בפונט חיים או בפונט
בכל יום חמישי ב-16:00 פותחים את סוף השבוע עם פוסט אסקפיסטי על איראן, וכשיש לי זמן ויש אקטואליה בוערת, גם פותחים את השבוע ביום ראשון עם צרות של אחרים.
כל הזכויות שמורות לד"ר תמר עילם גינדין, 2024
