מנימוקי השופטים להכנסת המילה לקלס לרשימת מאה המילים היפות של הגלוב: מילה דו משמעית בעלת שתי משמעויות מנוגדות. מלבד שתי המשמעויות המנוגדות המוכרות (גם להלל,

היום נראה לנו מובן מאליו שאנחנו מדברים עברית. אבל בשנת 1911, לפני פחות ממאה שנים, כתב הבלשן וההיסטוריון תיאודור נלדקה מאמר על שפות שמיות באנציקלופדיה בריטניקה.

או שמא "מראה מראה שעל הקיר"? בניגוד למילים כמו לאפה/אַש תנור, שההבדל בשימוש הוא גיאוגאפי (לאפה זה בתל אביבית, אש-תנור זה בירושלמית, ובילדותי בגדרה בכלל

עוד מילה יוונית ברשימת מאה המילים היפות של קוראי יובל דרור. אולי עוד מילה שנתפסת בעיני הדוברים כארמית. המילה היוונית היא androlempsia, והצורה המקורית היא

המילה אצטבה הופיעה ברשימת מאה המילים היפות ב-א' בסוף, וזה מתקשר לי לתגובה "הארמית שולטתתתת". האמת היא שהשפה השולטת, לפחות באות א', היא יוונית. אבל