ברל כצנלסון ומשבר הגרעין / יאיר פלדמן
ברל כצנלסון ומשבר הגרעין. פינתו של יאיר פלדמן ב"עברית וחיות אחרות".
ברוכים הבאים לאתר של ד"ר תמר עילם גינדין 📖 חדש! הניוזלטר שלי בכל חמישי 16:00 – לחצו כאן להרשמה
ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים
ברל כצנלסון ומשבר הגרעין. פינתו של יאיר פלדמן ב"עברית וחיות אחרות".
לפני שבועות אחדים שאל אותי @razibe האם זה חשוון או מרחשוון. אז עניתי לו בקיצור, והנה התשובה המפורטת.
שואלת אמא של: כשמישהו אומר יכל, זה מעצבן אותי. אומרים יכלה, אבל בזכר אומרים יכול. כדי להדגיש את העבר, אני אומרת היה יכול. מצד שני
שואלת שרון: למה כולם כותבים "תורכים" או "טורקים", ואף אחד לא כותב "תורקים" או "טורכים"? עונה תמר: לשפה התורכית מעולם לא היה כתב משלה. עד
שואלת רויטל: מהו מקור המילים שָׁמֵן ו-שֶׁמֶן, והאם יש קשר למספר שמונה. עונה תמר: שָׁמֵן ו-שֶׁמֶן הן צורות שונות של השורש ש.מ.נ, המקביל לשורש הערבי
שואל ינשוף: איך בדיוק תומכים האינדולוגים בתאוריה שמתעליינת על הפרסית הקדומה ו"מכפיפה" אותה לסנסקריט? האם הדיאכרוניה אכן לצידם?ו עונה תמר: דבר ראשון, לכל עם ברור
לפני שבועיים התפרסמה הדורבנה הראשונה שלי. לתוהים איך הצלחתי לקבל פרוטקציית-על ולהכניס דורבנה יום אחרי שהגשתי אותה – זו הייתה דורבנה מוזמנת, ביטוי שאני משתמשת
בסיכומו של פוסט-אתמול, הגענו למסקנה שמין הוא חסר משמעות, בעיקר בדוממים, אבל בשפות מסוימות גם מין של בני אדם יכול להיות סתמי. למשל תינוקות וילדים
בכל יום חמישי ב-16:00 פותחים את סוף השבוע עם פוסט אסקפיסטי על איראן, וכשיש לי זמן ויש אקטואליה בוערת, גם פותחים את השבוע ביום ראשון עם צרות של אחרים.
כל הזכויות שמורות לד"ר תמר עילם גינדין, 2024